ה"פ 495/06

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי העתירה לביטול פסק הבוררות נדחית, והעתירה לאישורו מתקבלת. בהסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים אמנם צוין כי על הבורר לפסוק על פי מיטב שיקול הדעת, אולם בהתחשב בנסיבות חיצוניות, לרבות המשא ומתן שקדם להסכם, מקבל בית המשפט כי הכוונה הייתה שהבורר יפסוק על פי הדין המהותי. עוד קובע בית המשפט כי הבורר אכן פסק על פי דין ולא הפר הוראות חוק כלשהן. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי פסק הבורר היה מנומק דיו, השתרע על פני 69 עמודים והתייחס למכלול הטענות והטענות שהוצגו בפניה. עוד טען המבקש כי יש לבטל את פסק הבוררות בהיעדר הנמקה ראויה, אך בית המשפט מוצא טענה זו תמוהה בהתחשב בהיקפו ובבהירותו של פסק הבוררות. לבסוף, המבקש הפעיל את סעיף 24(10) לחוק הבוררות, בטענה לניגוד עניינים או משוא פנים מצד הבורר, אך בית המשפט לא מצא טעם גם בטענה זו, והגיע למסקנה כי הבורר ניהל את הבוררות בנאמנות וללא משוא פנים. שתי העתירות נדחות, אפוא, ופסק הבוררות מאושר, ללא פסיקת הוצאות למי מהצדדים.