תמ"ש 26285-12-23

תקציר

המקרה הנדון סובב סביב זכויותיהם הרכושיות של בני זוג נשואים ותביעתם לנכסים משותפים. דיני שיתוף בנכסים מסדירים את היחסים הרכושיים בין התובע לנתבע, וקובעים חזקה כי נכסים שנצברו במהלך חייהם המשותפים שייכים לשניהם באופן שווה. המחלוקת העיקרית נוגעת להיקפה של חזקה זו ולחלוקת ההטבות הספציפיות שקיבל הנתבע. בית המשפט מכיר בשלושה שלבים בהתפתחות הרציונל העומד בבסיס חזקת השיתוף: מודל חוזי, מודל נורמטיבי של מאמץ משותף ומודל קהילתי משפחתי. המודל החוזי מציע כי החזקה מבוססת על רצונם המשוער של בני הזוג ודורשת תנאי סף מסוימים. המודל הנורמטיבי מדגיש את המאמץ המשותף של שני בני הזוג לרווחת המשפחה, ומצדיק חלוקה שווה של הנכסים. לבסוף, מודל הקהילה המשפחתית רואה את בני הזוג כמקשה אחת, ומרחיב את החזקה לנכסים חיצוניים במקרים מסוימים. באשר להטבות, בית המשפט מצדד בעמדת האפוטרופוס. גמלות הנכות והסיעוד שקיבלה הנתבעת אינן ניתנות לשיתוף משום שהן אישיות וקשורות לצרכיה הספציפיים הנובעים מנכותה. הדבר יגרום נזק לנתבע, במיוחד בהתחשב באופיים הזמני של תשלומים אלה. בית המשפט מציין כי מצוקתו הכלכלית של התובע אינה יכולה להשפיע על היחסים הרכושיים החלים על חזקת השיתוף. בנוסף, מועד הפרידה מחשבונות הבנק של בני הזוג אינו נחשב לסיום שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהם, מה גם שהם ממשיכים לחיות יחד ולחלוק בהוצאות. במקום זאת, הגורם הקובע להפסקת שיתוף הפעולה הכלכלי הוא פעמים רבות המועד שבו אחד מבני הזוג עוזב את הבית או נוקט בהליכים משפטיים בנוגע לפרידה. לפיכך, טענת התובעת כי מועד זה מציין את פירוק השותפות הכלכלית אינה מתקבלת. כמו כן, בית המשפט מדגיש את תפקידו של אפוטרופוס בניהול ענייניו הכספיים של האדם שעבורו הוא מונה, אשר ייפגע אם כל הכספים ששולמו לבני הזוג ייחשבו משותפים. לסיכום, בקשת התובעת למתן פסק דין הצהרתי בדבר חלוקה שווה של כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, לרבות הכנסה חודשית שוטפת, נדחית. התובע זכאי למחצית הפנסיה המשולמת לנתבע, וכן למחצית מקצבת האזרח הוותיק, אותה הציע האפוטרופוס לשלם. הצעת האפוטרופוס לשלם לתובע סכום חודשי של 7,000 ₪ בעת תשלום גמלת הסיעוד מחברת הביטוח, ו-5,000 ₪ לאחר מכן, מתקבלת בשל ערכה הגבוה מחלקו הזכאי של התובע. התובעת זכאית גם למחצית ההפרשות לפנסיה ששולמו לנתבעת מאז הפרדת החשבונות, בניכוי הסכומים שהוצאו מחשבונה של הנתבעת בגין חלקה של התובעת בהוצאות המחיה. פסק הדין יימסר לשני הצדדים, עם אפשרות לתובע לבחור בין סכום זה לבין 40,000 ₪ מחשבונו של הנתבע. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.