ת"א 1549/05

תקציר

התובעת, חברת ביטוח, הגישה תביעה נגד שני נתבעים, בדרישה לקבל פיצויים שנגרמו למבוטחיהם לאחר תאונה. הנתבעת הראשונה הייתה חברה קבלנית שעבדה באתר בנייה שבו אירעה התאונה, והנתבעת השנייה הייתה מבטחת האחריות שלהם. התובע טען כי אבן שפה בולטת באתר הבנייה היוותה מפגע תעבורתי שפגע ברכב המבוטח. עם זאת, הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד עיריית באר שבע, בטענה כי הם אחראים למפגע. במהלך המשפט הסכימו הצדדים כי הנזק אירע אך חלקו על קיומו של מטרד ועל אחריות הנתבעים. השופט שמע עדויות של עדים ובחן את הראיות שהוצגו. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבעים, וקבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה. עדותו של עד התובע הכילה סתירות פנימיות, וחסרו ראיות תומכות לביסוס הטענה. בנוסף, ציינה השופטת כי טופס התביעה של התובע ותיק החקירה של חברת הביטוח לא הוגשו כראיה. השופט דחה את התביעה נגד הנתבעים וקבע כי על התובע לשאת בהוצאות הנתבעים ולשלם סכום מוגדר בשכר טרחת עורכי דין. עם זאת, השופט גם קבע כי על הנתבעים לשאת בהוצאות הצד השלישי, שכן הם אחראים לבטיחות באתר הבנייה. ההחלטה התקבלה בנוכחות הצדדים, והוזכר להם יתרת שכר הטרחה שישולם.