ע"פ 7227/05

תקציר

בפסק דין זה הורשע המשיב בהעסקה שלא כדין של תושב הרשות הפלסטינית בשם ג'מיל סמארה, ששהה בישראל ללא האישורים הנדרשים. בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע אותו על סמך הודאתו והטיל עליו עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל, שהומרו לעבודות שירות, קנס של 4,000 שקל ושישה חודשי מאסר על תנאי. המדינה ערערה על החלטה זו וטענה להחמרת הענישה, ואילו המשיב ביקש להותיר את החלטת בית משפט השלום על כנה, בנימוק של נסיבות מיוחדות. המשיב הכיר את העובד במשך שנים וסבר כי יש לו היתר שהייה בישראל בשל תעודת משת"פ מזויפת ונישואיו לאזרחית ישראלית. בנוסף, העובד כבר נתפס פעם אחת והציג תעודה דומה, מה שהוביל להקלות מצד המעסיק ובתי המשפט. גם למשיב היה עבר נקי, ושירות המבחן דיווח כי הוא מבין את חומרת מעשיו ולוקח עליהם אחריות. פסק הדין הדגיש את הצורך בהחמרת הענישה על העסקת שוהים בלתי חוקיים בשל שיקולי ביטחון, אך גם הכיר בכך שנסיבות חריגות יכולות להצדיק הקלות. השופטים, השופטת ר' יפה-כץ והשופטת א' ואגו, הכירו בנסיבותיו המיוחדות של המשיב, אך נחלקו בגזרי הדין שהציעו. השופטת יפה-כץ הציעה להחמיר את העונש לחודשיים של מאסר בפועל, ואילו השופטת ואגו העדיפה להותיר את עונש עבודות השירות. השופטת נ' זלוצ'ובר הסכימה עם ניתוחה המקיף של השופטת יפה-כץ והוסיפה כי אין לאפשר למעסיקים לקבל בעצמם החלטות לגבי העסקת תושבים מהשטחים על סמך הערכות פרטניות. בסופו של דבר החליט בית המשפט, לדעת השופטת יפה-כץ, לקבל את הערעור ולהטיל עליו חודשיים מאסר בפועל, יחד עם יתר הוראות עונשו של בית משפט השלום.