רע"פ 11741/05

תקציר

הכרעת הדין הנדונה נוגעת לקבילות דו"ח בכתב של קצין משטרה כראיה בתיק עבירת תנועה. פסק הדין קובע כי הדו"ח אכן קביל כראיה, תוך ציון מספר תקדימים משפטיים המבססים את תוקפה של פרקטיקה כזו. באופן ספציפי, השופט מתייחס לכלל הקפאת ההיזכרות בעבר, המאפשר קבלת רשומה כתחליף אמין לזיכרון לקוי או לקוי של עד. התנאים לכך הם שהמסמך הכתוב חייב להיות אותנטי, מקורי ומוגש לבית המשפט, ועל העד לאשר את נכונותו. בנוסף, על העד להיות בעל חוסר משמעותי בזיכרון הנוכחי, ולהיות מסוגל לספק הסבר משכנע לאמונתו באמיתות התוכן. החלטה זו ישימה לא רק לעניין הנדון, אלא גם משמשת תקדים למקרים עתידיים. השופט מדגיש את חוסר המעשיות של הציפייה משוטרים לזכור כל דו"ח שהם כותבים, במיוחד בהקשר של עבירות תנועה, הדורשות לא פעם פתרון מהיר ויעיל. פסק הדין מפנה גם לסעיף 27 לפקודת התעבורה, המאפשר קבלת הודעתו בכתב של שוטר כראיה. לאור תקדימים אלה והוראות החוק, השופט מגיע למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על ההחלטה.