ע"פ 14595-09-18

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא נדחה. המערער טען, כי החיפוש בביתו, שבו נמצאו סמים, היה בלתי חוקי משום שלא נערך בנוכחות שני עדים, ומשום שלמשטרה לא היה חשד סביר לערוך חיפוש בביתו ללא צו. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערער לא חקר בחקירה נגדית עדים כלשהם ובחר שלא להעיד בעצמו, כלומר אינו יכול כעת להעלות טענות עובדתיות כנגד הראיות שהוצגו. יתר על כן, סירובו להעיד פעל נגדו, ובית המשפט יכול היה להסיק כי אילו העיד, ראיותיו לא היו משנות את העובדות. עוד מצא בית המשפט כי החיפוש נערך על בסיס מידע מודיעיני עדכני לפיו סמים נמצאים כיום בביתו של המערער, ועל כן החיפוש היה סביר ומתבקש. המערער ביקש כי החיפוש ייערך ללא עדים, ואף חתם על דו"ח חיפוש בעניין זה. הדרישה לשני עדים לא הייתה זהה לדרישת החשד הסביר, אלא התייחסה לאופן עריכת החיפוש ולאמון הראייתי בתוצאותיו. מאחר שלא הייתה מחלוקת על עובדות החיפוש או על נזק כלשהו לרכוש, כל פגם בתהליך לא פסל את התוצאה. ככלל, בית המשפט קבע כי החיפוש היה חוקי, וכי הראיות שהוצגו היו אמינות.