עת"מ 27987-04-11

תקציר

העותר, אזרח תורכי, ביקש לבטל את החלטת המשיב הדוחה את בקשתו למקלט בישראל. הוא טען כי אין להחיל את הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט בעניינו, כפי שהוגש במסגרת הנוהל הישן. המשיב, לעומת זאת, ביקש לדחות את העתירה על הסף, בטענה כי מדובר בניסיון להאריך את שהותו של העותר בישראל מטעמים כלכליים. השאלה המרכזית הייתה האם ניתן להחיל את הנוהל החדש רטרואקטיבית על תיקים שהוגשו לפני יישומו. השופט ורדי קבע כי הנוהל החדש הוא סביר ומידתי, ונועד להתמודד עם מבול של בקשות סרק ברובן. הוא קבע כי ניתן להחיל את הנוהל על כל המקרים שטרם הוכרעו עם יישומו, לרבות זה של העותר. ורדי התווה את המסגרת המשפטית לבחינת בקשות מקלט וזכויותיהם של מבקשי המקלט. הוא הדגיש כי על המדינה להקפיד על הנהלים ולהגן על זכויותיהם של המבקשים, ולהבטיח שאיש לא יגורש למקום שבו נשקפת סכנה לחייו או לחירותו. לבקשות שהצביעו לכאורה על סכנה לחיי העותר, היה מקום להוציא צו ביניים. עם זאת, יש לדחות על הסף עתירות חסרות שחר, כגון כאלה שמטרתן להרוויח זמן או כאלה שאין בהן ראיות לסכנת חיים. במקרה הספציפי מצא ורדי כי טענת העותר חסרת שחר. הוא ציין את שהייתו הבלתי חוקית של העותר בישראל, את הימנעותו מלציין רשומות והליכים קודמים ואת המניעים הכלכליים לבקשתו. לפיכך נדחתה העתירה, וצו המניעה הזמני הוסר.