ע"א 9782/05

תקציר

עניינה של התביעה בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר הכריז על המשיב כפושט רגל. המשיב הגיש תחילה בקשה לצו כינוס נכסים ולהכרזה על פשיטת רגל בשנת 2004, תוך שהוא מציין חוב של 520,000 ₪ לנושה אחד, המערער. בעקבות מתן צו כינוס נכסים הגישו הן המערערת והן המוסד לביטוח לאומי תביעות חוב. למרות התנגדות המערערת, הכריז בית המשפט על המשיב כפושט רגל בשנת 2005, תוך חיוב בתשלום חודשי. מקורו של החוב נעוץ באירוע ילדות בשנת 1991, כאשר המשיב, אז בן 12, הצית את המערער בשוגג, דבר שגרם לו לחבלות קשות ותביעה שהוגשה לאחר מכן בשנת 1993, בה נקבע כי המשיב אחראי לרשלנות. בית המשפט המחוזי הגדיר את האירוע כמעשה קונדס ילדות ולא ראה בכך עילה לשלול הגנה מפני פשיטת רגל. הערעור העלה שאלות לגבי זכאותם לפשיטת רגל של יחידים עם נושה יחיד, עניין שהסתבך בעקבות שינויים בחוק פשיטת הרגל שנועדו להקל על גישתם של חייבים לסעד כלכלי. בית המשפט הדגיש כי פשיטת רגל משרתת מטרות כפולות: חלוקה יעילה של נכסי החייב לנושים ומתן התחלה חדשה לחייבים. חוסר תום לב של חייב ביצירת חובות יכול לשלול הגנת פשיטת רגל, אך בית המשפט לא ראה ברשלנות המשיב חוסר תום לב, בעיקר בשל גילו הצעיר בעת האירוע. היעדר נכסים והמרדף אחר תואר בהנדסה השפיעו גם הם על החלטת בית המשפט. בית המשפט אישר את הכרזת פשיטת הרגל אך השאיר פתוחים את התנאים והעיתוי של כל סילוק חוב, תוך הדגשת הצורך בגמישות שיפוטית בהתאם לנסיבות חייבו. הערעור נדחה ללא הוצאות, בהסכמה פה אחד של השופטים חיות, אלון וגרוניס, וניתן ביום 18.1.2010.