בש"פ 2873/14

תקציר

גזר הדין מתייחס לאירוע אלים שהתרחש בין שתי משפחות בירושלים. בעקבות האירוע הואשמו שני אחים, יניב ואברהם אילוז (המערערים), בתקיפה בנסיבות מחמירות ובהחזקת נשק שלא כדין. הם ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להאריך את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. הטענה המרכזית בערעור הייתה היעדר ראיות לכאורה לביסוס האישומים, בטענה כי הם פעלו מתוך הגנה עצמית. עם זאת, השופט קבע כי יש די ראיות לכאורה, לרבות ראיות DNA ועדויות של עדי ראייה, המצביעות על כך שהמערערים היו התוקפים בקטטה. השופט התחשב גם ברישומים הפליליים הקודמים של המערערים ובמסוכנותם לחברה. באשר לחלופת המעצר, שקל השופט את הנסיבות והגיע למסקנה כי הזמנת תסקיר אינה ראויה במקרה זה, מה גם שאחד המערערים, יניב, שתק במהלך החקירה ולא מסר את גרסתו לאירועים. כמו כן, הדגישה השופטת כי חומרת האישומים ועברו הפלילי של יניב גוברים על כל צורך לבחון חלופות. לפיכך נדחה ערעורם של שני המערערים, כאשר השופט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את יניב והורה על הגשת תסקיר לאברהם. עוד צוין בפסק הדין כי חסרים חומרי חקירה מסוימים, אך ניתנה למדינה ארכה להגשת תעודת חיסיון, שככל הנראה אין לה כל נגיעה לקבילות ראיות.