ת"א 6266-04-10

תקציר

רישיון הנהיגה של התובע נשלל לאחר דיון בבית המשפט לתעבורה שהתקיים בהעדרו, ובעקבותיו הגיש בקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט דחה את בקשתו והתובע היה מודע לשלילה ולמגבלות הכרוכות בה, כפי שמעידה העובדה שרישיונו הפקיד את רישיונו אצל בית המשפט. מספר חודשים לאחר מכן, התובע היה מעורב בתאונת דרכים וסבל מחבלות קשות. השאלה העומדת על הפרק היא האם התובע זכאי לתגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו במהלך התאונה. פוליסת הביטוח שהונפקה לו על ידי הנתבע כללה סעיף הקובע כי הכיסוי הביטוחי מותנה בכך שהמבוטח יהיה בעל רישיון נהיגה בתוקף. על פי סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אדם שנוהג ללא רישיון תקף אינו זכאי לפיצוי. התובע טען כי פסק הדין לשלילת רישיונו בטל מעיקרו מאחר שלא קיבל זימון לשימוע ולכן נמנעה ממנו האפשרות להתגונן. בית המשפט בחן את הנסיבות שהובילו לפסק הדין בהיעדרו של התובע ומצא כי אמנם נפלו מחדלים מצד בא כוח התובע, אך אין בהם כדי לבטל את פסק הדין. טענת התובע כי נאמר לו על ידי מזכירת בית המשפט כי הוא יכול להמשיך לנהוג למרות השלילה נדחתה אף היא, שכן בית המשפט מצא את עדויות המזכירות אמינות יותר. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי רישיונו של התובע היה פסול בעת התאונה ולכן, על פי תנאי פוליסת הביטוח והדין הרלוונטי, הוא לא היה זכאי לתגמולי ביטוח. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו של התובע, גילה בית המשפט רחמים והורה לנתבע לשלם את הוצאותיו המשפטיות בסכום מינימלי של 5,000 ₪.