עת"מ 13110-02-12

תקציר

העתירה, שהוגשה על-ידי המוקד להגנת הפרט, עסקה בכך שממשלת ישראל נמנעה מלספק לאזרחים זרים, הנשואים לאזרחים ישראלים ונפגעי אלימות, רישיון לישיבת ארעי בזמן שבקשותיהם למעמד בישראל תלויות ועומדות. בעתירה ביקש בית המשפט להורות לממשלה להעניק מעמד ארעי לאנשים אלה, ללא קשר לשאלה אם החזיקו ברישיון ישיבה טרם הגשת הבקשה. הממשלה טענה בתגובה כי הארכת הזמנה כזו אינה נחוצה, שכן אנשים אלה כבר מוגנים מפני גירוש עד להכרעה בבקשותיהם. יתר על כן, הממשלה טענה כי הדבר יעקוף את הבחינה הפרטנית של השיקולים ההומניטריים של כל מקרה. בית המשפט, שהסכים עם עמדת הממשלה, דחה את העתירה. עם זאת, בית המשפט הדגיש את חשיבות המעקב אחר זמני הטיפול בפניות אלה ובמספר המקרים בהם מעורבות נשים נפגעות אלימות ללא אשרות חוקיות. פסק הדין הכיר במורכבותם של אזרחים זרים במצבים של אלימות במשפחה ובפוטנציאל להתעללות בהיעדר מעמד חוקי. עם זאת, היא הגיעה למסקנה כי הנהלים הקיימים, יחד עם התחייבות הממשלה לתעדף מקרים אלה, הם גישה סבירה. בית המשפט הדגיש כי בירור עובדתי חיוני לבחינת בקשות אלה וכי לא ניתן להעניק מעמד זמני בלעדיה.