ו"ע 43924-03-10

תקציר

הערעורים נוגעים לשני פסקי דין קשורים בנוגע לבעלות על כמה מגרשים בירושלים. הערעור הראשון מוגש על ידי עיזבונו של עזרא יוסף לוי, שרכש את המגרשים המדוברים יחד עם חמשת בניו מעיריית ירושלים בשנת 1971, ומבקש לבטל עסקת מכר של המגרשים משנת 1994 מבניו של עזרא בחזרה אליו, ולקבוע כי האחוזה היא הבעלים של המגרשים ממועד הרכישה המקורית. הערעור השני מתייחס לשומת העברת חלקו של אחד הבנים, ציון לוי, לאביו המנוח, לאחר פטירתו בשנת 1992. המחלוקת המרכזית היא האם זכויותיו של עזרא בקרקע מתוארכות לרכישה המקורית בשנת 1971, או שמא הועברו אליו על ידי בניו בשנת 1994, מה שיהפוך את העסקאות לחייבות במס. לאחר בחינת חומר הראיות, לרבות הליכים משפטיים רבים הקשורים לבעלות על הקרקע, מגיע השופט למסקנה כי עזבונו של עזרא לוי מנוע מלטעון טענות הסותרות את ההצהרות שהגיש לרשויות המס בשנת 1994 בנוגע לעסקת המכר. זאת ועוד, השופט קובע כי אין הצדקה לביטול העסקה האמורה, וכי חלקם של הבנים במקרקעין אכן הועבר לעזרא בשנת 1994. לפיכך, השופט מחליט לדחות את הערעור הראשון. באשר לערעור השני, מסכים השופט כי העברת חלקו של ציון לוי לאביו, לאחר מותו, היא אירוע החייב במס. השופט מציין כי קיים פסק דין קודם הנותן תוקף לחלק בעיזבון ציון לוי במקרקעין, וכי העברת חלק זה לעיזבונו של עזרא לוי, תמורת קצבה חודשית לבנו ולאלמנתו של ציון, מהווה עסקת נדל"ן. לפיכך, השופט דוחה גם את הערעור השני ומורה למערערים לשלם אגרות בית משפט.