תמ"ש 44621-06-11

תקציר

פסק דין ארוך זה עוסק בשתי תביעות בדבר זכויות ונכסים כספיים לאחר פרידה, בהעדר גירושין. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי האישה, מבקשת להגן על זכויותיה ולקבל סעדים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי הבעל, נועדה לפרק את השותפות בדירתם המשותפת ולחייב את האישה בתשלום דמי שימוש, שכן הוא עזב את הדירה לאחר פרידתם. פסק הדין מתייחס לצדדים כתובע (אישה) והנתבע (בעל). פסק הדין מסכם את הרקע לתיק, לרבות מינוי אקטואר שיאזן בין זכויות הצדדים, ומציין את הסכמת שני הצדדים למכור את הדירה בכינוס נכסים. הוא מביא בחשבון גם את דו"ח האקטואר, שהציע כי הבעל יעביר סכום נכבד לאישה כדי לאזן בין זכויותיהם, לבין חלופות לתשלומים מיידיים או מדורגים. האישה התובעת מבקשת לקבל את השווי המהוון של חלקה באופן מיידי, בנימוק של מצבה הכלכלי הקשה, היעדר תעסוקה והפרשות למשפחה במשך קרוב לארבעה עשורים. היא גם מבקשת חלוקה לא שוויונית של תמורת מכירת הדירה לטובתה. בינתיים, הבעל הנתבע טוען לחלוקה שווה ודורש מהתובעת דמי שימוש נאותים עבור השימוש הבלעדי שלה בדירה לאחר הפירוד. פסק הדין דן בעקרונות חלוקת הנכסים, תוך הכרה בחזקת החלוקה השווה במשפט הישראלי, אך גם הכרה בשיקול דעתו של בית המשפט לסטות מעיקרון זה בנסיבות מיוחדות. השופט מסכם כי בשל הפערים הכלכליים הקיימים בין הצדדים, לרבות סיכויי התעסוקה והפנסיה הקבועים של הבעל, אבטלה וגילה המתקדם של האישה, מוצדק להורות על חלוקה לא שוויונית של הנכסים לטובתה. באשר לאופן התשלום, פסק הדין מתיישב עם העיקרון הכללי של תשלום הזכויות המאוזנות עם קבלת הכספים בפועל, ולא עם היוון הכספים. עם זאת, השופט מחליט כי ניתן לחרוג במקרה זה, ומורה לבעל לשלם את חלקה של האישה באופן מיידי מתוך הכנסותיו ממכירת הדירה, נוכח העיתוי הקרוב יחסית של התשלומים והצורך של האישה בכספים לרכישת דירה חלופית. פסק הדין מתייחס גם לבקשת הבעל לדמי שימוש, ודוחה את תביעתו בהתבסס על ההפרדה המתמשכת של הצדדים בדירה ועזיבתו מרצון. בנוסף, מציינת השופטת את היעדר ההוכחה לכך שהתובע הפריע לנתבע להתגורר בדירה. שני הצדדים ראויים לשבח על כך שהגיעו להסכמות והותירו את ההחלטות המורכבות לבית המשפט, על בסיס סיכומים, דבר שחסך להם ולבית המשפט זמן רב ומחלוקות. פסק הדין נותן תוקף לדו"ח האקטואר, מורה לאישה למסור הצהרת ביטוח לאקטואר, ומורה על ביצוע יתרת הזכויות באופן מהוון, לפי החלופה הראשונה שהותוותה בדו"ח. התביעה לדמי שימוש נאותים נדחית, וכל צד אחראי להוצאותיו.