בג"צ 1550/18

תקציר

בית המשפט בחן עתירות נגד מדיניות שאסרה הכנסת מזון לא כשר לבתי החולים במהלך חג הפסח, כפי שנאכפה על ידי בתי החולים ונתמכה בדרישות הכשרות של הרבנות הראשית. בעתירות נטען כי הגבלות אלה פוגעות בזכויותיהם החוקתיות של החולים לחופש מדת, אוטונומיה וכבוד, ופוגעות במיוחד במי שאינו מקפיד על חוקי הכשרות הדתיים. בית המשפט הגיע למסקנה כי איסורים אלה נעדרי סמכות משפטית מפורשת ובכך פוגעים בזכויות הפרט. היא הדגישה את עקרון החוקיות במינהל, המחייב הסמכה חקיקתית ברורה לפעולות הפוגעות בזכויות יסוד, במיוחד כאשר הן מבוססות על שיקולים דתיים. בית המשפט ציין כי לבתי החולים אין סמכות להטיל הגבלות כאלה ללא גיבוי משפטי מפורש, כפי שהותוו בתקדימים שונים המדגישים את הצורך בהצדקה משפטית של פעולות מנהליות. בנוסף, בית המשפט קבע כי מאבטחי בתי החולים אינם מוסמכים לאכוף הגבלות תזונתיות אלה. הפתרון המוצע של "תרכובות חמץ" חיצוניות נחשב בלתי מספק, ואינו עונה על הצרכים האישיים והמעשיים של המטופלים. בית המשפט הורה לבתי החולים לאפשר הכנסת מזון במהלך חג הפסח, תוך מתן זמן לקבוע הסדרים השומרים על שירותי מזון כשרים מבלי לפגוע בבחירות אישיות. השופט הנדל חלק על כך, ותמך בפשרה חברתית על פני התערבות משפטית, והדגיש כי יש צורך בדיאלוג רחב יותר ובכבוד הדדי כדי לפתור סוגיות חברתיות-תרבותיות כאלה בהקשר של מדינה יהודית ודמוקרטית.