דב"ע נד/14 - 01

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על קבילות ראיה בדמות הקלטה שערך מערער מהליך הוועדה הרפואית לעררים. ההקלטה נעשתה ללא ידיעת משתתפים אחרים. על פי חוק הביטוח הלאומי, ועדות אלה הוקמו כדי לקבוע את נכותו של מבוטח לבקשת האדם או המוסד לביטוח לאומי. מדובר בוועדות סטטוטוריות מעין שיפוטיות, שהחלטותיהן מבוססות על בחינותיהן שלהן. בדרך כלל, ועדות אלה מפיקות פרוטוקולים של הדיונים שלהן, ולמרות שהן אינן גוף בעל דין, ניתן לערער על החלטותיהן. לבית הדין לעבודה יש פיקוח שיפוטי על ועדות אלה. השאלה העומדת על הפרק היא האם צדק בית המשפט המחוזי בסירובו לאפשר למערער להגיש את ההקלטה כראיה. בית המשפט קבע כי מאחר שהערעור מתייחס לשאלה משפטית, על הצדדים להגיש סיכומים בכתב. המערער ביקש לצרף קלטת, הקלטה ותמליל של דיוני הוועדה, אך נתקל בהתנגדות מצד הצד שכנגד. השאלה המרכזית היא האם הקלטה זו מהווה ראיה קבילה, או שמא היא נחשבת ל"האזנת סתר", שאינה חוקית. פסק הדין קובע כי המונח "האזנת סתר" חל רק על הקלטות שנעשו ללא הסכמת מי מהצדדים המעורבים. הואיל והמערער ערך את ההקלטה, היא אינה נחשבת להאזנת סתר, ושאלת חוקיותה אינה מתעוררת. עם זאת, בפסק הדין צוין כי הוועדה הרפואית היא גוף מעין שיפוטי, וחלים עליה הכללים האוסרים על הקלטות סתר בערכאות שיפוטיות. לפיכך, הקלטות שנעשו ללא הסכמת יו"ר הוועדה אינן קבילות. עם זאת, בית המשפט מדגיש כי על הוועדות לנהל פרוטוקולים מפורטים של דיונן, אותם יכולים לקבל המבוטחים ונתונים לביקורת שיפוטית בגין פגמים משפטיים. אם מבוטח סבור שהפרוטוקולים אינם משקפים נאמנה את דיוני הוועדה, הוא יכול לבקש מהוועדה להגיש תצהיר, ובית המשפט יכול להחליט אם להתערב. במקרה דנן, הערעור מתקבל באופן חלקי, ומאפשר למערער להגיש תצהיר, ובית המשפט האזורי יחליט על קבילותו. עם זאת, הקלטת או התמליל אינם ניתנים להצגה בפני בית הדין האזורי.