ת"א 5298/05

תקציר

פסק הדין בתיק אזרחי זה סובב סביב תביעה כספית של מורד נגד נתן. האחרון לא צירף תצהיר לבקשתו, ומכאן שכל טענה עובדתית שאינה נתמכת בראיות תתעלם. השופט נוקט משנה זהירות בבואו לשקול דחייה על הסף של התיק או חלקים ממנו, אך מכיר בכך שדחייה על הסף יכולה לשמש כלי יעיל למניעת התדיינות משפטית מיותרת. פסק הדין מתעמק גם בתוקפו ובהשפעתו של פסק בוררות משנת 2003, ששני הצדדים הסכימו לכבד כפסק דין. לדברי השופט, פסק הבוררות מהווה מעשה של בית המשפט, אך ההשפעה המדויקת של פסק זה על המקרה הנוכחי טעונה בחינה נוספת, והצדדים רשאים להציג ראיות בעניין זה. השופט מדגיש כי תביעה צריכה להתבסס על טענות התובע עצמו, ולא על טענות הנתבע שהוכחשו. לפיכך, חלקים מסוימים בתביעתו של מורד, המסתמכים על בעלותו של נתן על הבניין – טענה שהוכחשה על ידי מורד – לא יידחו. עם זאת, חלקים מסוימים בתביעה נחשבים חסרי עילה ויימחקו, כולל אלה הנוגעים לתשלומים עבור ביטוח, תחזוקה, ארנונה וחיובי מים, כמו גם קנסות מסוימים. הפרק הכללי של התביעה וסעיפים אחרים יישארו, עד להבהרות נוספות לגבי השפעת פסק הבוררות. מורד חויב לשלם לנתן, שהסתכמו ב-1,500 שקל בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים ועומד כהחלטה מקדמית עד לדיון נוסף.