רע"ב 9552/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו בנוגע למדיניות חדשה של שירות בתי הסוהר, המגבילה את מספר הספרים שאסירים יכולים להחזיק בתאיהם ומונעת מהם לקבל ספרים, חוברות ותקליטורים ממבקרים. שינוי המדיניות צמצם את מספר הספרים שאסירים יכולים להחזיק והטיל איסור גורף על הכנסת ספרים על ידי מבקרים. המערערים, שני אסירים והאגודה לזכויות האדם, טענו כי המדיניות החדשה אינה סבירה ופוגעת באופן בלתי מידתי בזכויותיהם החוקתיות של האסירים, ובהן חופש הביטוי, החירות הרוחנית וכבוד האדם. עוד טענו כי הדבר פוגע בשיקום האסירים ומפלה, שכן בספריית הכלא אין אוסף מקיף של ספרים בשפות שאינן עברית. בתוך כך, שירות בתי הסוהר הצדיק את שינוי המדיניות בשיקולים בטיחותיים, ביטחוניים ומנהליים. לאחר התגובה הראשונית של שירות בתי הסוהר, בית המשפט נתן רשות ערעור ושמע את טיעוני הצדדים. לאחר מכן הודיע שירות בתי הסוהר על שינויים נוספים במדיניותו, המאפשרים לאסירים להחזיק שלושה ספרי קריאה, שני ספרי קודש וספרי לימוד נוספים ללומדים פורמליים, ובסך הכל שבעה ספרים ללומדי דת וחמישה ללא-דתיים. השירות גם ביטל את האיסור הגורף על הכנסת ספרים על ידי מבקרים, ומתיר כעת עד שני ספרים או פריטים לכל אסיר בחודש. בית המשפט מצא כי למדיניות המעודכנת היה בסיס חוקי והיא נחוצה לניהול תקין של בתי הסוהר. היא קבעה כי מדיניות זו מאזנת באופן סביר בין זכויות האסירים לבין מטרות שירות בתי הסוהר, לרבות בטיחות, ביטחון ושוויון בתנאי הכליאה. פסק הדין הכיר בכך שמדיניות זו פוגעת בחופש הביטוי של האסירים, אך סבר כי היקף הפגיעה קטן יחסית, שכן הוא מאפשר מספר מספיק של ספרים למימוש. עוד ציין בית המשפט כי תכלית ההגבלה הייתה לגיטימית וכי קיימות דרכים אחרות בהן יכלו האסירים לגשת לספרים. באשר למשפט ההשוואתי, בית המשפט הזכיר מקרים דומים בארה"ב, שם אושרו מגבלות על מספר הספרים במתקני הכליאה מטעמים ביטחוניים ומנהליים. פסק הדין התייחס גם לטענות המערערים בדבר הפליה וחוקתיותן של הגבלות תכנית, הפנה אותן לפסקי דין קודמים והדגיש כי המדיניות הנוכחית היא מגבלה כמותית. לבסוף, בית המשפט המליץ לשירות בתי הסוהר לעדכן את מסמכי המדיניות הרשמיים שלו כך שישקפו את השינויים האחרונים. השופט מלצר הוסיף הערה ובה הציע לשירות בתי הסוהר לשקול לאפשר לאסירים להפקיד ספרים נוספים למשמרת בספריית הכלא. לאור ההבחנות הללו, הערעור נדחה.