ת"א 2727/06

תקציר

התביעה האזרחית סובבת סביב התובעת, אשר נסחרה לישראל על ידי הנתבע 1, אולצה לעבוד בזנות, והייתה נתונה לצורות שונות של התעללות ואיומים מצד הנתבעים. התובע לא הגיע לדיון, אך כתב האישום נגד הנתבעים שימש ראיה לחבותם ולנזקי התובע. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה קביעת הפיצוי המגיע לתובע. תחילה קובעת השופטת כי התובעת זכאית לפיצוי בגין נזקים לא ממוניים מההיבטים האובייקטיביים והסובייקטיביים של החוויה הקשה שעברה, למרות היעדרותה מהדיון. לאחר מכן, השופט דן בשיעור הפיצוי. בניגוד לבא כוח התובע, השופט מסרב לקבוע פיצויים נפרדים לכל אחת מהעוולות שבוצעו נגד התובע, ובמקום זאת מחליט כי סכום פיצוי אחד, המתחשב בכל העוולות, מתאים יותר. השופט קובע את פיצוי הנזק הלא ממוני בסך 600,000 ₪, שישולמו על ידי הנאשמים בהתאם לחלקם בעבירות. בנוסף, ישלמו הנתבעים פיצויים עונשיים, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בסך כולל של 225,000 ₪. לבסוף מציינת השופטת כי סכום של 130,000 ₪, אותו חויבו הנאשמים לשלם כפיצוי בתיק הפלילי, ינוכה מסכום זה. יתרת הסכום תישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין הפלילי ועד למועד פסק הדין האזרחי. לנאשמים זכות ערעור של 45 יום לבית המשפט העליון.