עת"מ 22013-06-24

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת בעיקר לעתירה המערערת על הליך אישור המשיבות ועל התנאים שנקבעו לתכניות ההדברה של העותרת, שהוכרו אך הוגבלו על ידי המשיבות. בית המשפט בחן את סוגיית השיהוי המיוחסת לעותרת ומצא כי אין לה הצדקה, שכן העתירה הוגשה מיד לאחר החלטת המשיבים. מהות העתירה התמקדה בזכות החוקתית לחופש העיסוק ובאיזו מידה פגעו ההגבלות של המשיבים בזכות זו. בית המשפט הכיר בחשיבות הפיקוח על הדרכות ההדברה לשם הגנה על בריאות הציבור ובטיחותו, אך מצא כי הגבלות המשיבים אינן מידתיות. באופן ספציפי, היא קבעה כי הגבלת העותרת לתוכנית הכשרה אחת בשנה לכל סוג רישיון, ואיסור על לימודים בימי שישי, היא בלתי סבירה. ההחלטה ייחסה את ההגבלות לאתגרי פיקוח ואילוצים תקציביים, והדגישה כי שיקולים תקציביים לבדם אינם יכולים להצדיק פגיעה בזכויות יסוד. בית המשפט הורה למשיבות לאפשר לעותרת לבצע השנה שתי תכניות לרישיונות מדביר דירות ושתיים לרישיונות בנייה ושטחים פתוחים. לשנים הבאות יהיה על המשיבים לאשר תכניות בהתאם לפסק הדין, על בסיס התקיימותם של התנאים הנדרשים. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש להגיש את דוחות הביקורת לרואי החשבון המבקרים בתוך 20 יום מסיום הביקורת, במקום 45 הימים שביקשו המשיבות. לבסוף חויבו המשיבים בהוצאות המשפט של העותרת בסך 20,000 ₪.