מ. מקרקעין 370/14

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בין נציגו של בית משותף לבין אחד מבעלי הדירות, רבוע כחול ישראל בע"מ (הנתבעת), בנוגע לדמי הניהול בהם חייב הנתבע. הבית המשותף המדובר טרם נרשם. התובעת, שייצגה את הבית המשותף, טענה כי על הנתבעת לשלם דמי ניהול בהתאם לשטח היחידה שלה ביחס לשטח הכולל של הבניין, כפי שנקבע בהסכמי המכר שנחתמו עם כל בעלי הדירות, וכי לנתבעת חוב יתרת חוב בעניין זה. מנגד, הנתבעת טענה כי סיכמה עם היזם לשלם דמי ניהול מופחתים בסך 1.25 דולר למ"ר, וכי התובעת הייתה מודעת להסדר זה. בנוסף, הנתבע טען כי דמי הניהול אינם מיועדים אך ורק לתחזוקה וניהול של הרכוש המשותף, וכי התביעה צריכה להיות חוזית ולא מבוססת על חוק המקרקעין. המפקח על רישום המקרקעין, בשבתו כשופט בית משפט השלום, פסק לטובת התובע. נקבע כי לתובע, כנציג הבית המשותף, הייתה סמכות להגיש את התביעה ולתבוע את דמי הניהול. המפקח דחה את טענת הנתבעת בדבר שכר הטרחה המופחת, וקבע כי הסכמי המכר אינם תומכים בפרשנותה של הנתבעת. המפקח פירש את סעיפי הסכמי המכר כך שהנתבעת תוכל להפחית את חלקה בהוצאות הרכוש המשותף בסכומים שהוציאה על אחזקת הרכוש המשותף, אך לא לשלם אגרה קבועה של 1.25 דולר למ"ר. כמו כן, קבע המפקח כי לא ניתן לפטור את הנתבעת מתשלום לקרן הפחת, שהיא חלק מההוצאות להחזקת הרכוש המשותף. באשר לתקופה בה נתבע החוב, החליט המפקח כי התובע יוכל לדרוש מהנתבעת תשלומים גבוהים יותר רק החל מיום 19.6.2013 – המועד בו טען התובע לראשונה כי התעריף המופחת אינו חוקי. המפקח חישב את החוב לתקופה שקדמה לתביעה וקבע כי הנתבע חייב 255,386 ₪, לא כולל מע"מ. כמו כן הורה המפקח לנתבעת לפנות פסולת וחפצים מהרכוש המשותף בתוך 30 יום והורה כי ניקוי שטחים מסוימים ייעשה על ידי הנתבעת או באי כוח התובעת, בהתאם להסכמים עתידיים בין הצדדים. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכום הנ"ל בתוספת מע"מ בתוך 60 יום, בצירוף הפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.