עש"א 1032/07

תקציר

השופט דן בהרחבה בערעורים השונים שהובאו בפניו, ומתייחס תחילה לטענות הנוגעות לתוקפו של הסכם הפרחים. טענתם המרכזית של המערערים ביחס להסכם זה היא כי הוא אינו מחייב אותם, שכן הם לא היו צד לו ולמועצת הפרחים לא הייתה זכות לייצגם. השופט סוקר בפירוט את הדינים הרלוונטיים המסדירים את סמכויות מועצת הפרחים ומגיע למסקנה כי אכן הייתה למועצה סמכות לייצג את המערערים במקרה זה. השופטת מדגישה את טפסי ייפוי הכוח עליהם חתמו המערערים, אשר הסמיכו במפורש את מועצת הפרחים לייצגם ולנהל את תביעותיהם מול המדינה בנוגע לאסונות טבע. השופטת דוחה גם את טענות המערערים בדבר היקף ההרשאה של מועצת הפרחים, ומציינת כי המועצה פעלה במסגרת זכויותיה כמפורט בטפסי ייפוי הכוח. זאת ועוד, המדינה ומועצת הפרחים פעלו בתום לב, תוך הסתמכות על הסמכות שהוענקה למועצה, ושילמו למערערים פיצויים על בסיס הסכם הפרחים. המערערים קיבלו פיצוי זה ללא מחאה, ולפיכך אינם יכולים כעת לערער על הייצוג שניתן על ידי מועצת הפרחים. לאחר מכן עוברת השופטת לדון בטענות הנוספות הנוגעות לסכום ועיתוי תשלום הפרשי ההצמדה והריבית. הוא מדגיש כי ועדת הערר ביססה את החלטותיה על הנסיבות הספציפיות של המקרה ועל כוונות הצדדים המעורבים. השופט מציין כי קביעת הוועדה את המועדים לתחילת תשלומים אלה מעוגנת בראיות ובהערכת הוועדה לגביהן, שערכאת הערעור אינה צריכה להתערב בהן. טענות נוספות בדבר הדרתם של מערערים מסוימים מהדיונים ותוקפו של כתב הוויתור בהסכם הפרחים נשקלו אף הן בכובד ראש ונדחו על ידי השופט. הוא מדגיש כי החלטות ועדת הערר בעניין הכללת המערערים ופרשנות כתב הוויתור התקבלו בהתאם להנחיות שניתנו על ידי בית המשפט העליון בפסק דין קודם בתיק. השופט גם דוחה את טענת המדינה כי החלטת הוועדה לכלול 29 עררים בפסק דין מסוים התקבלה מבלי לשמוע את עמדת המדינה, ומסביר כי לוועדה שיקול דעת אם לקיים שימוע וכי זכותה לבסס את החלטתה על הנימוקים בכתב. לאחר ששקל בכובד ראש את כל הטיעונים שהוצגו, מגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את כל הערעורים. הוא מדגיש כי חלק מהטענות מתייחסות לממצאים עובדתיים ולעניינים שבשיקול דעת, שמוטב להשאירם לשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית, ועל כן אל לה לערכאת הערעור להתערב. לבסוף, השופט מכיר בכמות החומר הרבה שהציגו הצדדים ומתנצל על עיכוב פסק הדין.