תפ"מ 22418-05-21

תקציר

התיק נסוב סביב שני חוזים: האחד נוגע לשטח שהוקצה לעסקי הנתבעים במקרקעי הקיבוץ התובע, והשני הנוגע ליחידת מגורים למגורי הנתבעים. הנתבעים טענו כי יש לפרש את החוזים, ובפרט את הראשונים, כך שיוכלו להמשיך ולהחזיק בשטח העסקי עד שניתן יהיה לבצע את עסקת הנדל"ן של הקיבוץ במקרקעין הנמכרים על פי חוק, שלא היה לו מועד מוגדר. השופטת בחנה ביסודיות את לשון החוזים, וציינה כי שניהם ציינו בבירור כי תוכנם ממצה וניתן לשנותו רק באמצעות תיקונים בכתב שייחתמו על ידי שני הצדדים. החוזה העסקי העניק במפורש לקיבוץ את הזכות לסיים אותו בתוך תקופת כהונתו בהתראה של 90 יום, וקבע כי לנתבעים לא יהיו טענות אם ייאלצו לפנות את הנכס מסיבות שאינן מיוחסות לקיבוץ, כגון דרישת מנהל או עסקת נדל"ן. השופטת שקלה גם את נסיבות כריתת החוזים, התנהלות הנתבעים וטיב היחסים הכרוכים בכך, ולא מצאה כל הצדקה לטענות הנתבעים ופירשה את החוזים לטובת הקיבוץ התובע. בתוך כך, קבעה השופטת כי על הנתבעים לפנות הן את נכסי העסק והן את הנכס למגורים בתוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין. כמו כן הורה השופט לנתבעים לשלם את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין. הקיבוץ רשאי ליזום את ביצוע פסק הדין באופן מיידי אם הנתבעים לא יפנו את הנכסים בתוך פרק הזמן הנקוב.