ה"פ 28941-02-10

תקציר

המחלוקת נסובה סביב שטר משכנתא שנרשם לטובת בנק להבטחת חוב מהותי שנצבר למבקש 1 (עאטף) בגין עסקיו. שטר המשכנתא נוגע לחלקים בלתי מוגדרים של חלקת קרקע, שעליה שוכן מבנה ובו שלוש דירות השייכות למבקשים (עאטף, סמי ואיימן). גם למבקשים 4 עד 6 (נשותיהם של עאטף, סאמי ואיימן, בהתאמה) יש טענות בנוגע לזכויותיהם בנכס המשועבד. המבקשים טוענים כי המשכנתא צריכה לכסות רק את דירתו של עאטף ומבקשים כי זכויותיהם במחצית הנכס המשועבד יוכרו כקודמות למשכון הבנק. הבנק, לעומת זאת, מבקש לממש את המשכנתא כשטר בלתי מוגבל המכסה את שלוש הדירות. בית המשפט מגיע למסקנה כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. נמצא כי שטר המשכנתא בוצע ונרשם כדין, והבנק פעל בתום לב לאורך כל ההליך. נטל ההוכחה מוטל על המבקשים, ותצהיריהם המעורפלים והלא מפורטים, ללא פירוט ספציפי של תרומתם לנכס, פועלים נגדם. אשתו של עאטף, מהא, שערבה לחובו של בעלה, נמצאת באותו מצב כמו עאטף בנוגע למשכון, וגם טענותיה נדחות. עוד קובע בית המשפט כי זכויותיהן של שתי הנשים האחרות, אמל וח'יר, אינן גוברות על זכויות המשכנתא של הבנק. טענתה של אמל לזכות מגורים אינה ישימה שכן הדירה אינה גמורה ואינה מיושבת. ככלל, בית המשפט פוסק לטובת הבנק, דוחה את טענות המבקשים ומורה להם לשלם את הוצאות הבנק ביחד ולחוד בסך של 75,000 ₪.