ת"פ 32090-05-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של גזר דין בתיק מדינת ישראל נ' אושר בן שלוש (עציר)** **א. העובדות וההליכים המרכזיים:** בית משפט השלום באילת (כבוד השופט גיל אדלמן) גזר דינו של הנאשם אושר בן שלוש, שהורשע בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן הכולל ארבע עבירות מרכזיות בתחום הסמים המסוכנים: שני אישומים בעבירת סחר בסמים מסוכנים, אישום אחד בעבירת הספקת סם מסוכן, ואישום אחד בעבירת החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. כל העבירות בוצעו בצוותא עם אחרים (סעיף 29(א) לחוק העונשין). העובדות כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן מתארות שרשרת של עסקאות סמים שבוצעו עם סוכן סמוי של משטרת ישראל, בעיקר שימוש באפליקציית אינסטגרם לצורך תיאום העסקאות. העסקאות כללו מכירה ו/או אספקה של סם מסוכן מסוג קוקאין בכמויות שונות, ובמקרה אחד, החזקת סמים מסוכנים (קטמין ו-MDMA) על ידי הנאשם ברכב. הנאשם הורשע ביום 10.11.2024 במסגרת הסדר טיעון, אך ללא הסכמה עונשית. הטיעונים לעונש התקיימו ביום 9.11.2025. **ב. עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **עקרון המבחן ההדוק (הלכת ג'אבר) לקביעת מתחם עונשי אחד:** השופט אדלמן החליט לקבוע מתחם עונשי אחד, כולל, ביחס לכל העבירות שביצע הנאשם. החלטה זו מבוססת על "מבחן הקשר ההדוק" שנקבע בהלכת ג'אבר. לפי מבחן זה, כאשר מדובר בפרשייה אחת, המתאפיינת ב"קשר הדוק" בין העבירות השונות, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה נורמטיבית, יש לקבוע מתחם עונשי אחד. במקרה זה, השופט מצא קשר הדוק בין עבירות הסחר, ההספקה וההחזקה, שבוצעו כולן במסגרת פעילותו של הנאשם למול הסוכן הסמוי, או בהקשר של פעילותו במסגרת הפצת סמים. 2. **חומרת עבירות הסמים והערכים המוגנים:** פסק הדין מדגיש באופן עקבי את החומרה הרבה שבה רואה בית המשפט את עבירות הסמים, ואת הפגיעה הקשה בערכים המוגנים. השופט מצטט בהרחבה פסקי דין עליונים (יונה, שמאי, ביטון) המדגישים את הצורך "לעקור מן השורש" את נגע הסמים, את הנזק העצום הנגרם לחברה ולפרט, ואת תפקידם של בתי המשפט בהטלת עונשים חמורים להרתעה ומאבק בנגע. מודגש כי הנזק אינו מתמצה רק בפגיעה בגוף הצרכנים, אלא בהשפעה הרסנית על כלל החברה, כגורם מרכזי לפשיעה (עבריינות רכוש, אלימות ועוד). 3. **סוג הסם וכמותו כשיקול מחמיר:** בית המשפט מייחס חשיבות רבה לסוג הסם המסוכן וכמותו. במקרה זה, השופט מדגיש את העובדה שהסם העיקרי שנמכר היה קוקאין – "סם קשה" – ומתאר את השפעותיו ההרסניות על הגוף והנפש, ואת פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שלו (תוך ציטוט מפס"ד יונה). הכמות שנסחרה, במיוחד באישום הראשון (9.8 גרם קוקאין), נחשבת כמשמעותית. 4. **חלקו המרכזי של הנאשם ומיקומו בשרשרת ההפצה:** פסק הדין מכיר בחלקו הדומיננטי של הנאשם בביצוע העבירות, ורואה בו דמות מרכזית בעסקאות הסחר, אשר סיפק סמים באופן פעיל לסוכן. העובדה שהנאשם אף החזיק סמים שלא לצריכה עצמית בכמויות שאינן נמוכות, לצד כסף מזומן, נחשבת אף היא כשיקול מחמיר. 5. **החזקת סמים שלא לצריכה עצמית כעבירה חמורה:** בית המשפט מפנה לפסיקה (איסטרחוב) המדגישה כי החזקת סמים שלא לצריכה עצמית נחשבת לעבירה קרובה במהותה לעבירת הסחר, ונועדה להגנה מפני הפצת סמים. ההדגשה היא על ההרחבה של "מדורה" הסמים, והיא נושאת בחובה עונש מרבי דומה לסחר. 6. **התמודדות עם סוכנים סמויים ופסיקת המחוזי:** פסק הדין מתייחס במפורש למקרים שבהם העסקאות בוצעו מול סוכנים סמויים. בית המשפט המחוזי, בהתייחסות לפסקי דין שהוגשו, קובע כי עצם העובדה שהקונה הוא סוכן סמוי, ולכן לא נגרם נזק בפועל, אין בה כדי להצדיק הפחתה משמעותית במתחם העונש ההולם. הסיבה לכך היא שמחשבתו הפלילית של הנאשם הייתה למכור סם לשימוש, ופוטנציאל הנזק לא פחת. הפעלת סוכנים נחשבת ל"הכרח בל יגונה" במאבק בסמים. **ג. חידושים ודגשים בפסיקה:** 1. **התאמת מתחמי הענישה לפסיקה עדכנית:** השופט אדלמן מבצע סקירה מקיפה של פסיקה רלוונטית, הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה, כדי לקבוע את מתחם העונש ההולם. ניכר כי בית המשפט עושה מאמץ להתאים את פסיקתו למדיניות הענישה הנוהגת, תוך התייחסות למקרים דומים בהם נגזרו עונשים, ובפרט לאלו בהם מעורבים סוכנים סמויים. דוגמאות לכך ניתן לראות בהתייחסות למקרים כמו **עפ"ג (ב"ש) 31465-02-25 מדינת ישראל נ' גולן** ו**עפ"ג 1975-02-25 (ב"ש) מדינת ישראל נ' איתן ואח'**, בהם בית המשפט המחוזי הרחיב את מתחמי הענישה שנקבעו בערכאה קמא, תוך שימת דגש על חומרת עבירות הסמים, כמות הסם (קוקאין), והאינטרס הציבורי במאבק בנגע. 2. **איזון בין מדיניות ענישה מחמירה לשיקולים אישיים:** אף על פי שמדיניות הענישה בעבירות סמים היא מחמירה, בית המשפט מקדיש חלק ניכר מהגזר דין לשיקולים אישיים שהובאו על ידי ההגנה. שיקולים אלו כוללים: * **גיל צעיר:** הנאשם היה כבן 21 בעת ביצוע העבירות. * **עבר פלילי:** אף שיש עבר פלילי, ההגנה טוענת כי אינו "מכביד" במיוחד (למרות שכולל הרשעה בעבירות סמים). * **הודאה וחרטה:** ההודאה בכתב האישום המתוקן וחזקת החרטה שלה. * **נסיבות חיים קשות וחריגות:** תיאור חיים מורכבים, פטירת אב בגיל צעיר, מחלות של האם, וקשיים כלכליים. * **מעצר ממושך:** ריצוי תקופה משמעותית במעצר (מעל שנה). השופט מדגיש את ההכרה בשיקולים אלו, אך בסופו של דבר, מתחם העונש שנקבע (24-48 חודשי מאסר בפועל) והעונש בפועל שהוטל (28 חודשי מאסר בפועל) משקפים ניסיון לאזן בין החומרה הנתפסת של העבירות לבין הנסיבות האישיות. 3. **פסילה על תנאי כרכיב עונשי:** בית המשפט מטיל פסילה על תנאי של הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע תוך שלוש שנים משחרורו. ההגנה טענה כנגד רכיב זה, בטענה שהנאשם לא נהג בעצמו ברכב. השופט קיבל את עמדת התביעה, וייתכן שהטיל פסילה זו בהתבסס על היקף הפעילות והקשר לעבירות סמים, גם אם לא הוכחה נהיגה בפועל על ידו. 4. **חילוט רכוש:** חילוט של 1,020 ₪ שנתפס אצל הנאשם וטלפון נייד, כחלק מהענישה, מהווה הליך סטנדרטי בעבירות סמים, המשקף את הניסיון למנוע השתכרות מפעילות פלילית. **ד. סיכום:** פסק הדין משקף גישה מחמירה ועקבית של בית המשפט בנוגע לעבירות סמים, בדגש על סחר בקוקאין. הוא מדגיש את החשיבות של עקרון הקשר ההדוק בקביעת מתחם עונשי אחיד, את חומרת הפגיעה בערכים המוגנים, ואת הצורך להטיל עונשים מרתיעים. במקביל, השופט מוכיח רגישות לשיקולים אישיים, לרבות נסיבות חיים קשות, גיל צעיר, וההודאה. העונש שנגזר, 28 חודשי מאסר בפועל, מהווה מיקום בתוך המתחם שנקבע (24-48 חודשים), ומשקף את הניסיון לאזן בין כלל השיקולים. סקירת הפסיקה בהרחבה, ובפרט ההתייחסות לפסיקות של בתי המשפט המחוזיים שהרחיבו מתחמי ענישה במקרים דומים, מעידה על מגמה ברורה למיסוי והחמרה בענישה בעבירות סמים, גם כאשר מדובר בעסקאות שבוצעו מול סוכנים סמויים.