רע"א 9137/18

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לבקשה לפיטורין, לחילופין להפחתת תשלומים חודשיים ולחילופין מתן הוראות או החלפה למנהל המיוחד שמונה לפקח על נכסי העותר. העותרת, שהגישה בקשה לפשיטת רגל בשנת 2015, קיבלה בעבר אישור לצאת לחו"ל לפרויקט מנהיגות רוחנית, בתנאי שתעמיד ערבים ותגדיל את תשלומיה החודשיים. בית משפט קמא דחה את בקשותיה הבאות להפחית את התשלומים החודשיים, והעותרת גילתה חוסר יושר בהתנהלותה, דבר שהערים קשיים על המנהל המיוחד המפקח על התנהלותה בחו"ל. גם הבקשה לסילוק על הסף, על יסוד נימוקים אלה, נדחתה על ידי בית משפט קמא, מה שהוביל את העותר לערער. עם זאת, הערעור נדחה, שכן השופט לא מצא הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט קמא, במיוחד נוכח התנהלותו של העותר לאורך כל ההליך ושיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט לפשיטת רגל. זאת ועוד, בקשת רשות הערעור לא הציגה את מלוא העובדות והיוותה ניסיון לטעון מחדש את התיק, דבר שלא היה ראוי בשלב זה. גם הבקשה להחליף את המנהל המיוחד נדחתה, שכן חוסר שביעות רצונה של העותרת מכך שלא מילא אחר בקשותיה לא היה סיבה תקפה. לפיכך, בקשת הערעור נדחתה, בהוצאות.