ע"א 17/66

תקציר

המקרה סובב סביב זוג נשוי שבו הבעל שכר דירה לפני נישואיהם. לאחר מחלתו החלה האישה לעבוד ועברה לעבוד בז'נבה, ומדי פעם ביקרה בישראל בזמן שהבעל נשאר בדירה. לאחר מותו תבעה האישה את הזכות להחליפו כשוכר לפי סעיף 16(א) לחוק הגנת הדייר תשט"ו-1955. בית משפט השלום קיבל את תביעתה, אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה. בית המשפט העליון דחה את ערעורה של האישה, בקובעו כי הפרשנות המילולית של החוק מחייבת את בני הזוג לגור יחד בדירה, מה שלא היה המקרה כאן שכן מגורי הקבע של האישה היו בז'נבה. בית המשפט גם אישר את החלטתו הפרוצדורלית של בית המשפט המחוזי להפוך את סדר כתבי הטענות, שכן היא לא גרמה עוול, וציין כי פרשנות החוק אינה תומכת בטענת האישה. פסק הדין דחה את הערעור והורה לאישה לפנות את הדירה, תוך שהוא מחייב אותה גם לשאת בהוצאות המשיב.