צבאי 14/22

תקציר

פסק הדין דן בעקרון הפומביות בדיונים, ערך חוקתי המבטיח שקיפות ובקרה ציבורית על ההליך השיפוטי. אין לעקוף עיקרון זה, המעוגן במשפט הישראלי, אלא בהתקיים חריגים מוגדרים. החריג הנטען במקרה זה הוא מניעת פגיעה חמורה בפרטיות. פסק הדין מדגיש כי חריגה מעקרון הפומביות מחייבת פרשנות ויישום צרים, כאשר נטל ההוכחה מוטל על התובע. כדי להצדיק איסור פרסום, על התובע להוכיח סבירות לנזק חמור, אשר חייב להיות מוכח באופן קונקרטי ולהיות בעל משקל משמעותי. גם אם יתקיים רף זה, עדיין על בית המשפט לאזן נזק זה מול האינטרס הציבורי. במקרה זה, שעסק בחקירה מתוקשרת של עבירות מין ביחידה צבאית, מצא בית המשפט כי האינטרס הציבורי גובר. שיקולי הפרטיות של המערערים, אף שהם מובנים, אינם גוברים על זכות הציבור לדעת, מה גם שפרטיהם כבר פורסמו לציבור. יתר על כן, בית המשפט סומך על כך שהתקשורת תציג דיווח מאוזן, לרבות זיכויי המערערים. בסופו של דבר, פסק הדין מחזק את ההחלטה שלא לאסור על פרסום פרטי המערערים או להתערב בתוכן התוכנית הנדונה.