ת"א 43442-05-13

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה שכנגד של הנתבעים ומורה להם לשלם לתובע את הוצאות התובע בגין תביעה זו, בסך 7,000 ₪. כן היא מקבלת את טענת התובעת, נותנת צו מניעה האוסר על הנתבעים להיכנס לחלקת המקרקעין של התובעת או להשתמש בה, ומורה להם להרוס יציקת בטון שנבנתה על החלקה האמורה ולהשיב את המצב הקודם של מפלס הקרקע. כמו כן, חויבו הנתבעים לפצות את התובע ביחד ולחוד בסך של 34,957 ₪, הכוללים 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, 22,500 ₪ בגין דמי שימוש בקרקע ו-2,457 ₪ בגין הוצאות שמאי. סכום זה, הכולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. השופטת מדגישה כי אין בתביעות התובעת לנזקים נוספים, כגון פגיעה בעצי זית, פגיעה בגדר ואובדן ימי עבודה, כדי לפסוק פיצויים. בנוסף, התביעה שכנגד של הנתבעים בגין לשון הרע ופיצוי בגין הגשת תלונות במשטרה נדחית, שכן השופט אינו מוצא כל ראיה לפרסום או כוונת זדון. ככלל, ההחלטה מדגישה את הצורך בראיות קונקרטיות להוכחת עובדת הנזק והיקפו, והיעדרן מביא לדחיית התביעות בהתאמה. חתימת השופט חותמת את פסק הדין, מיום 13 בינואר 2015.