בג"צ 2762/22

תקציר

בפסק דין מיום 12.6.2022 דחה בית המשפט עתירה שערערה על המס המוטל על היבוא, תוך הדגשת קיומו של סעד חלופי. בית המשפט אישר מחדש החלטות קודמות בנוגע לסמכות השיפוט במחלוקות בין נישומים לרשויות המס בנוגע למסי יבוא, והצביע על סעיף 154 לפקודת המכס כהליך העיקרי. סעיף זה מאפשר לערער על מסים על ידי תשלום תחת מחאה ולאחר מכן הגשת בקשה להשבה בתוך שלושה חודשים. בעוד שבית המשפט דן מעת לעת בעתירות בנסיבות חריגות, הוא קבע כי ככלל יש להתייחס לתביעות באמצעות מערכת בתי המשפט האזרחיים, במיוחד כאשר הנישום מבקש סעד הצהרתי. במקרה דנן, המחלוקת נסבה על שיעור המס החל על טובין העותרים ורצונם לשחרר טובין המוחזקים במכס. בית המשפט הגיע למסקנה כי העותרים פנו לבית משפט אזרחי מוסמך וכי טענותיהם, לרבות רצון לסעד עתידי, אינן משנות מסקנה זו. לפיכך, העתירה נדחתה לגופו של עניין, תוך הקפדה על שמירת זכויות כל הצדדים וטענותיהם. בנוסף, ציין בית המשפט עתירה תלויה ועומדת (בג"ץ 1471/22) בעניין צו מיסוי חדש על סיגריות אלקטרוניות חד פעמיות, מבלי לנקוט עמדה בנושא. לא נפסקו הוצאות בדחיית העתירה.