ת"צ 11446-08-21

תקציר

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבים בגין משלוח הודעות SMS פרסומיות ללא הסכמת הנמענים, בניגוד לחוק התקשורת. המבקש היה בעל טלפון נייד וקיבל שלוש הודעות טקסט המפרסמות אירועים במועדון המופעל על ידי המשיבה 1. לאחר קבלת שתי ההודעות הראשונות, ביקש המבקש להימחק מרשימת התפוצה אך קיבל הודעה נוספת. לאחר מכן תבע המבקש פיצוי מהמשיבה 1, אשר נדחתה, מה שהוביל לתביעה הנוכחית. המבקש מבקש פיצוי בשם קבוצה המוערכת בכ-10 מיליון ₪. המשיבים טענו כי לא שלחו את ההודעות וכי המבקש לא הצליח לבסס עילת תביעה. לטענתם, צד שלישי, עמו היה למשיבה 1 הסכם שותפות לאירוח אירועים, היה אחראי למשלוח ההודעות. המשיבה 1 טענה כי אין לה שליטה על צד שלישי זה וכי היא כללה בהסכם סעיפים המחייבים את הצד השלישי לקיים את החוק. המשיבים ערערו גם על מעמדו של המבקש ועל כשירות בא כוחו, וטענו כי לא התקיימו התנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק התובענות הייצוגיות. בית המשפט מצא כי המשיבה 1 לא הצליחה להוכיח כי לא שלחה את המסרים. מהראיות עולה כי המשיב 1 לא פיקח על פעולות הצד השלישי ובהודעות צוין רק שם המועדון. בנוסף, המשיבה 1 לא הציגה כל ראיה משכנעת לתמיכה בטענותיה, בעוד שראיות המבקש נותרו ללא עוררין. עוד קבע בית המשפט כי בין המשיבה 1 לבין הצד השלישי התקיימו יחסי שותפות, ומשמעות הדבר היא כי מעשיו של הצד השלישי מחייבים את המשיבה 1. כמו כן, בא כוחו של המבקש נמצא כשיר ומתאים לייצג את הקבוצה. עם זאת, בית המשפט הגביל את היקף הקבוצה לנמענים שקיבלו הודעות בתקופה מסוימת הנזכרת בהסכם בין המשיבה 1 לצד השלישי. המבקש לא הצליח להוכיח קיומה של קבוצה רחבה יותר מחוץ לתקופה זו. בסופו של דבר, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית התקבלה, אך רק כנגד הנתבעת 1. המבקש חויב בהוצאות בסך 35,000 ₪ מהמשיבה 1, ואילו המשיבה 1 חויבה לפרסם מודעה בעניין התביעה. כן חויבה המבקשת לשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ למשיבים 2-14, שכן הבקשה נגדם נדחתה. מועד המשפט נקבע לנובמבר 2024.