ת"פ 9883-07-10

תקציר

בפסק דין שניתן בשנת 2012 הורשעו שני נאשמים, ירון גואטה ואלון שרון, במרמה וגניבה בעת שעבדו במוסדות פיננסיים. גואטה עבד בבית ההשקעות UBANK, ואילו שרון עבד בהראל בית השקעות ובבנק לאומי. הם שיתפו פעולה כדי להוציא לפועל מזימה לגנוב כספים מ-UBANK על ידי פתיחת חשבון על שמו של שרון בבית ההשקעות גאון. הם ביצעו פקודות תואמות באג"ח ממשלתיות, תמרנו את המחירים לטובתם ושלשלו לכיסם את ההפרשים. פעילות הונאה זו התרחשה במשך שנתיים והניבה כ-350 אלף שקל גניבה. גואטה ביצע עסקאות דומות גם עם שותפים נוספים, והוסיף עוד 90 אלף שקל בכספים גנובים. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות, בהתחשב בנזק החברתי המשמעותי שנגרם כתוצאה מעבירות כלכליות מסוג זה. הפרקליטות טענה לעונש חמור שישמש כגורם מרתיע, תוך הדגשת היעדר עברם הפלילי של הנאשמים בעבר וחייהם הנורמטיביים לכאורה. עורך דינו של גואטה טען כי מדובר בעיקר בגניבה, והמעיט בחשיבות ההונאה בניירות ערך בשל ההשפעה המינימלית על השוק. הסנגורים הדגישו גם את מאמצי השיקום החיוביים של הנאשמים וביקשו לגזור עליהם עונש של עבודות שירות. עם זאת, השופט גזר על גואטה 39 חודשי מאסר בפועל, 21 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 30 אלף שקל. על שרון נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 20 אלף שקל. גזרי הדין שיקפו את חומרת העבירות ואת הצורך בהרתעה, תוך הכרה במאמציו של גואטה להשיב את הכספים שנגנבו ובמעורבותו הנוספת בעבירות נפרדות. השופט קיווה שגזר הדין ישמש אזהרה לאחרים שעלולים לשקול לבצע פשעים כאלה.