ת"א 77091-12-20

תקציר

התובעים והנתבע לא הסכימו על המועד הקובע להערכת שווי פיצויי ההפקעה, אשר השפיע במישרין על חישוב הפיצויים שעל התובעים לקבל בגין הפקעת אדמותיהם. התובעים טענו כי המועד צריך להיות מועד תפיסת הקרקע בפועל, ואילו הנתבע טען כי הוא צריך להיות מועד פרסום צו ההכרזה. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, בקובעו כי המועד הקובע לשומה הוא המועד שבו תוכל הרשות לתפוס את הקרקע, שהוא מועד פרסום צו ההכרזה, על פי פקודת הדרכים החלה. מועד זה חל על כל התובעים, למעט תובע 6, שתביעת ההפקעה הישנה שלו הוגדרה כמיושנת. הפיצוי בגין הפקעת אדמות התובעים חושב על בסיס שווי הקרקע במועד הקובע ושווי עצי הזית המחוברים, שנקבע על ידי מומחה שמונה על ידי בית המשפט. שומות המומחה, שהתקבלו על ידי בית המשפט, כללו 1,031 לירות לתובעים 1-6, 62,300 ₪ לתובעים 8 ו-9 וסכומים נוספים לתובעים 6 בגין ריבוי הפקעות. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים סכומים אלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועדי ההפקעה בהתאמה, ו-15% מסכומים אלה כהוצאות משפט.