ע"ע 701016/98

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגיש יהושע פול, בדרישה לקבל שיעור פנסיה גבוה מזה שקיבל מקרן הפנסיה המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (הקרן). פול טען כי הן הקרן והן מעסיקתו לשעבר, תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ, הבטיחו לו שיעור פנסיה גבוה יותר עם פרישתו. בית המשפט המחוזי פסק לטובתו של פול, והוביל את הנאשמים להגיש ערעורים. הקרן טענה כי אין לה חובה לשלם לפול מעבר לחובתה הסטטוטורית, שכן ההבטחה לא ניתנה לו ישירות והתבססה על מידע שגוי. בית הדין הסכים וקבע כי לקרן אין כל מחויבות כלפי פול וכי ההודעה שנשלחה אליו בשנת 1983 התבססה על מידע שגוי אודות עברו התעסוקתי. בנוסף, הקרן לא הציגה מצגי שווא כלשהם בפני תנובה. ערעורה של תנובה על חובתה בתשלום הפרשי פנסיה נדחה, שכן בית המשפט אישר את קביעת בית המשפט המחוזי כי תנובה הבטיחה לפול שיעור פנסיה מסוים. עם זאת, ערעורו של פול הצליח בחלקו, כאשר בית המשפט קבע כי על תנובה לשלם הפרשי הצמדה וריבית על תשלומי הפנסיה בעבר. לבסוף, נדחתה תביעתו של פול נגד תנובה לחצי שנה של שכר, שכן בית הדין קיבל את העובדה שפרישתו נבעה משינויים ארגוניים. לסיכום, חובת הקרן לשלם הפרשי פנסיה לפול בוטלה, ותנובה חויבה לשלם לו שיעור פנסיה של 40% עבור העבר והעתיד, כאשר התשלומים ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. כמו כן חויבה תנובה לכסות את הוצאותיה המשפטיות של הקרן.