חדל"ת 38954-02-20

תקציר

בית המשפט הכריע במספר סוגיות מרכזיות הנוגעות לחובות כספיים והעברות נכסים בהן מעורב יחיד (החייב) הנמצא בהליכי חדלות פירעון, לצד מספר משיבים המקורבים אליו, לרבות בני משפחה ומקורבים לעסקים. ראשית, אשתו של היחיד, המשיב 2, לא הייתה זכאית לקבל מחצית מהתמורה ממכירת דירה כפי שטענה, בהתאם להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג. הראיות הצביעו על קשר ישיר בין מכירת הדירה לבין העברת חלקה בתמורה לאביה, לו היה היחיד חב חוב כספי. יתר על כן, בית המשפט מצא כי מעשיהם של היחיד ואשתו מצביעים על ניסיון להוציא או להבריח נכסים מ"קרן הנשייה" – מאגר הנכסים שיש לחלק בין נושיו של היחיד. בית המשפט הורה על השבתם של 1,605,000 ₪ לקרן השכחה, מתוכם 1,375,000 ₪ מהיחיד, 170,000 ₪ מהמשיבים 3 ו-4 (בנו ואשתו של היחיד, בהתאמה) ו-60,000 ₪ מהמשיב מספר 5 (גיסתו של היחיד). זאת, משום שההעברות נעשו ללא תמורה ראויה ובמסגרות הזמן הקבועות בחוק חדלות פירעון. בנוסף, בית המשפט ראה במשכון שנרשם על דירתו של היחיד עסקה מוסווית שנועדה להעלים כספים מנושים ולכן ביטל אותו, והורה על השבת 1,375,000 ₪ הצמודים למשכון זה. לבסוף, פסק בית המשפט בסוגיית העברה בנקאית בסך 170,000 ₪ למשיבים 3 ו-4, וקבע כי מדובר בניסיון להבריח נכסים מקופת הנשייה, והורה להם להשיב את הסכום. ההחלטה נועדה להבטיח חלוקה הוגנת של נכסי היחיד בין נושיו ומתייחסת לצורות השונות של העברת נכסים ולהשלכותיהן על פי חוק חדלות פירעון.