ע"א 3604/22

תקציר

עניינו של הערעור בהסכם פשרה הקשור לתביעה ייצוגית נגד פלאפון בגין שירות "שיר בהמתנה", שניתן לכאורה ללא הסכמת הלקוח, תוך הפרת תנאי הרישיון שלה. ההסדר, שאושר לאחר שמונה שנים, מציע לחברי הקבוצה הטבות בשווי 20 שקל ומבטיח הודעה על הטבות אלה למנויי פלאפון בהווה ובעבר. הטבות שלא נוצלו לאחר ארבעה חודשים ייתרמו לעמותת "גדולים מהחיים". פלאפון גם תודיע למנויים על סטטוס השירות ואפשרויות הביטול. במסגרת הסדר הפשרה הוצעו 140,400 שקל לתובע המייצג ו-702,000 שקל שכר טרחה, בהתבסס על שווי פשרה כולל של 4.68 מיליון שקל. המערערת ערערה על היקף הסדר הפשרה, בטענה להדרת לקוחות "אסטרטגיים", אך בית המשפט אישר את מסקנות הבוחן. עוד טען המערער כי היה מקום לעדכן את מספר חברי הקבוצה, אך בית המשפט מצא את עדכוני הבודק מספקים. המערערת ערערה על התנאים הקושרים שכר טרחה למימוש הטבות ותרומתן, וטענה כי אין להשפיע על שכר הטרחה מפיצוי שלא נתבע המגיע לעמותה. בית המשפט הסכים חלקית, וציין כי בדרך כלל, פיצויים שלא שולמו צריכים לעבור לקרן, לא לעמותה, אך לא התערב עקב השלמת הפשרה. בית המשפט קבע כי יש לשלם שכר טרחה הקשור לפיצויים אלה בשיעור של 75% אם הכספים יועברו לעמותה. טענת היועץ המשפטי לממשלה כי הסדר הפשרה משפיע שלא כדין על תביעות עתידיות נדחתה, שכן הסדר הפשרה מחייב רק את מי שהיו חברי קבוצה, ומאפשר לאחרים להגיש תביעות עתידיות אם לא חויבו עבור השירות. כתוצאה מכך, הערעור התקבל באופן חלקי, תוך התאמת שכר טרחת עורך דין, אך לא חויבו בהוצאות.