ת"א 418/93

תקציר

התיק עוסק בסכסוך בין חברה, יספר, לבין בזק, חברת תקשורת ממשלתית, על רקע כתבה מכפישה שפורסמה בעיתון. בכתבה, שביקרה גופים שונים על שירותי טלפון לקויים, הוזכרה סוני, המייצגת את ישראל באופן בלעדי. איספאר טענה כי הכתבה, שיזמה בזק, פגעה בעסקיה והפרה את החוק. השופט סיכם את העובדות והסכים כי הכתבה אכן מהווה לשון הרע כלפי איספאר, אך גם קבע כי בזק מסר מידע מדויק לעיתון ואין להטיל עליו אחריות לסגנון ולניסוח שנבחר על ידי העיתונאי. יתר על כן, השופט הגיע למסקנה כי הכתבה נופלת בגדר ההגנה המשפטית, אמת בפרסום, שכן היא הוכחה כנכונה בעיקרה ומשרתת את האינטרס הציבורי. התביעה לפגיעה בפרטיות נדחתה מאחר שהחוק הרלוונטי באותה עת לא חל על תאגידים. לבסוף, פסק השופט נגד יספר בטענה של הפרת חובה חקוקה, שכן לא הוכחה לנזק ממשי כתוצאה מהכתבה. ככלל, פסק הדין דחה את התביעה, והורה ליספר לשלם לבזק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופטת גם הביעה ספקות לגבי אופייה הציבורי של בזק ולגבי נאותות פעולותיה, והזהירה אותם להקפיד על נורמות התנהגות ביחסיהם עם הלקוחות.