ת"ק 14816-11-14

תקציר

לבית המשפט יש סמכות טבועה לעכב הליכים – לעכב את בירור התביעה – כאשר קיים הליך תלוי ועומד אחר המעורר שאלות דומות. ההחלטה לעשות כן מבוססת על שיקולי יעילות וחיסכון במשאבים לבית המשפט ולבעלי הדין. עם זאת, במקרה זה קבעה השופטת כי אין סיבה לעכב את ההליכים - לעכב את התביעות הקטנות - עד להכרעה בתובענה הייצוגית, משום שהטענות במקרה זה שונות מאלו שבתובענה הייצוגית. ראשית, התביעות כאן הן בעיקר בגין הלוואות שפורסמו, בעוד שהתביעה הייצוגית נוגעת למוצרים שונים. שנית, אמצעי הפרסום שונים, שכן התובענה הייצוגית כוללת הודעות קוליות, ואילו התביעות הנוכחיות נוגעות להודעות SMS. שלישית, וחשוב מכל, התביעות הנוכחיות מבקשות פיצויים סטטוטוריים, ואילו התובענה הייצוגית מבקשת פיצויים לא ממוניים. משכך, התובעים בתביעות הנוכחיות אינם נכללים בתובענה הייצוגית ולא יהיו כבולים לפסק דינה. יתר על כן, דחיית התביעות הנוכחיות – אותן יש לברר במהירות – לא תשרת כל תכלית, שכן סביר להניח שהתביעה הייצוגית תסתיים בפשרה, שלא תהווה מעשה של בית המשפט. באשר לבקשת רשות לייצג את הצדדים, קבעה השופטת כי מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא להבטיח הליך מהיר וזול בתביעות קטנות, ומתן אפשרות לייצוג עלול לסכל מטרה זו. מאחר שהנאשמים לא הציגו טיעון משכנע לייצוג, דחתה השופטת את הבקשה, אם כי תדון בה שוב בדיון. השופטת סיימה את דבריה בכך שהזמינה את הצדדים להכין טיעונים לדיון, אשר יתייחסו הן לבקשת הייצוג והן לגופה של התביעה. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 10.2.15.