תת"ע 6052-02-24

תקציר

עניינו של התיק בעבירת תעבורה שבוצעה ביום 24.4.2022, בגינה לא קיבל הנאשם הודעה על תשלום קנס בתוך התקופה הסטטוטורית. הנאשם ביקש להישפט ביום 20.10.2022 וביקש לבטל את כתב האישום בעילה של התיישנות. כתב האישום הוגש ביום 21.2.2024, למעלה משנה לאחר ביצוע העבירה והבקשה להישפט. בית המשפט בחן את הוראות החקיקה הרלוונטיות, לרבות סעיפים 225א, 229 ו-230 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר קבעו מגבלות זמן שונות לפעולות התביעה לאחר עבירת קנס. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם מגבלת השנה להגשת כתב אישום משתרעת גם על מצבים בהם הוארך מועד המשפט. בית המשפט הגיע למסקנה כי הרציונל העומד מאחורי תקופת ההתיישנות בת השנה, שהיא לאפשר לנאשם להציג את הגנתו קרוב ככל האפשר לאירוע, חל באותה מידה גם על מצבים בהם הוארך מועד המשפט. בית המשפט מצא כי הפסיקה הקיימת בנושא אינה ברורה ועקבית לחלוטין. עם זאת, מספר החלטות של ערכאות נמוכות יותר תמכו ברעיון כי תקופת ההתיישנות אינה "נרפאת" על ידי אישור בקשה למשפט מאוחר וכי זכותו של הנתבע להעלות את טענת ההתיישנות נותרת בעינה. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת הנאשם, בקובעו כי דין כתב האישום להתבטל בשל התיישנות. בית המשפט הדגיש כי כתב האישום הוגש למעלה משנה לאחר הבקשה למשפט וכי לא הוצג לנאשם זימון בתוך שנה זו. לפיכך נמחק כתב האישום.