סע"ש 38569-03-19

תקציר

התובעת, טכנאית רנטגן, עברה ניתוח לתיקון בקע ולאחר מכן התקשתה לחזור לעבודה עקב סיבוכים בריאותיים. הרופא התעסוקתי העריך כי התובע אינו יכול לחזור לעבוד כטכנאי רנטגן באופן קבוע, אלא יכול לעבוד בעיסוק סביר אחר שאינו כרוך בהרמת משאות כבדים. התאגיד לא העביר כראוי את המלצות הרופא ולא ניהל דיאלוג משמעותי עם התובעת כדי לבחון התאמות לתפקידה או למצוא לה תפקיד מתאים אחר במקום העבודה. במקום זאת, הציע התאגיד לתובעת תפקיד אדמיניסטרטיבי, אך היא סירבה, מה שהוביל לקרע בתקשורת ובסופו של דבר לסיום העסקתה. בית המשפט מצא כי התנהלות התאגיד במצב אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק השוויון בדבר התאמות סבירות לעובדים עם מוגבלות. התאגיד לא מיצה את כל האפשרויות להתאמות בתפקידו של התובע ולא ניהל הליך תקין בתום לב. כתוצאה מכך, התובע היה זכאי לפיצוי. השופט פסק לתובע פיצויים לא ממוניים בסך 40,000 ₪, המשקפים את אי כיבוד זכותו של התובע לתנאי נכות וגרימת עוגמת נפש, והורה לתאגיד לשלם 12,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. התאגיד לא חויב בתשלום פיצויי פיטורים, שכן הראיות הראו כי התובע התפטר.