בשג"צ 7887/17

תקציר

המבקש ביקש כי מספר שופטי בית המשפט, ובהם כבוד הרשם ל' בנמלך והשופט גלעד לובינסקי זיו, יפסלו עצמם מלדון בעניינם, תוך שהם מציינים החלטות קודמות שניתנו על ידם כעילות פסילה. השופטת לובינסקי זיו דחתה את הבקשה בטענה כי נימוקי המבקש עקיפים וקלושים, וכי היענות לדרישתם תגביל מאוד את מספר הערכאות השיפוטיות שיוכלו לדון בעניינם, ותאפשר למעשה למבקש לבחור את ההרכב בדרך של ביטול. לאחר מכן התייחס השופט לובינסקי זיו לגופן של השגות המבקש למספר החלטות שקיבלה המזכירות. הם נגעו לדברים הבאים: 1. החלטת המזכירות שלא לקבל ערעור על פסילה בשל שכר טרחה שלא שולם, שהתקבלה מאוחר יותר לאחר שהמבקש הגיש בקשה לפטור מאגרה. השופט לובינסקי זיו ציין כי ההתנגדות הוגשה זמן רב מדי לאחר ההחלטה הראשונית וכי הערעור כבר נדחה. 2. החלטת המזכירות שלא לקבל ערעור על החלטתה של השופטת ברון שלא לפסול את עצמה. ההתנגדות נדחתה שכן בסופו של דבר הערעור התקבל והוכרע. 3. סירוב המזכירות לקבל מסמך שהוגש "מחוץ לתיק". השופטת לובינסקי זיו אישרה את ההחלטה והסבירה כי המחלקה הבלתי מיוצגת מקבלת רק מסמכים שהוגשו לבית המשפט הקשורים להליכים משפטיים קיימים. 4. דחיית המזכירות בקשה שכותרתה "בקשה נוספת". ההתנגדות הייתה אקדמית שכן היא התייחסה להליכים שכבר הסתיימו. 5. דחיית המזכירות בקשה נוספת שהוגשה במסגרת הליך שהסתיים. השופטת לובינסקי זיו הסכימה עם החלטת המזכירות, במיוחד לאור האינדיקציה הקודמת של בית המשפט כי התיק הסתיים. בנוסף, התייחסה השופטת לובינסקי זיו ודחתה את ביקורתו של המבקש על מנהל מדור בלתי מיוצגים, בקובעו כי עניינים מנהליים אלה אינם מתאימים להכרעה שיפוטית. הם לא מצאו כל אינדיקציה לנכונות טענות אלה. משכך, דחתה השופטת לובינסקי זיו את כל טענות המבקש והדגישה כי קיימת הצדקה לחייב את המבקש בהוצאות שהוצאו לו על ידי אוצר המדינה. עם זאת, הם בחרו שלא לעשות זאת הפעם. ההחלטה ניתנה ביום 29.10.2017.