עת"מ 588/07

תקציר

העותרת, עינת ברלינט, ובעלה הגישו בעבר עתירה לבית המשפט העליון, בבקשה לסיוע בדיור ציבורי ממשרד הבינוי והשיכון (המשיב). המשיב הציע להם מספר דירות, אך בני הזוג סירבו בשל אי התאמה רפואית. לאחר מכן עתר העותר לבית המשפט לעניינים מנהליים בדרישה לסיוע בשכר דירה בהתאם להתחייבותו הקודמת של המשיב. בית המשפט מצא כי המשיב אכן הציע לבני הזוג שתי דירות נוספות מלבד הראשונה. עם זאת, תיעוד הצעות אלה היה חלקי ולא הוכיח כי העותרת הבינה את השלכות סירוביה, מה גם שהיו לה ילד נכה ובעל עיוור. בית המשפט קבע כי המשיבה לא התנהלה על פי אמות מידה של המשפט המינהלי וכי החלטותיה בדבר שלילת דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה מהעותרת אינן מוצדקות. משכך, חויב המשיב לשלם לעותרת סיוע בשכר דירה בסך 1,250 ₪ למשך שנה. בית המשפט אף הורה למשיב לבחון מחדש את עניינו של העותר לדיור ציבורי. המשיב יישא בהוצאות המשפט של העותר, ופסק הדין יבוצע לאלתר. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 26.11.2007.