עפ"ג 32187-04-19
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
להלן ניתוח משפטי מקיף, המבוסס אך ורק על הנתונים שנמסרו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **נושא הדיון:** הדיון המשפטי עוסק בבקשת המשיבים (אשר בכתב זה מכונים "המבקשים" מתוך ההקשר של "בקשת החברה") להוצאת צו עיקול זמני במסגרת הליכי הוצאה לפועל. הבקשה מוגשת כנגד המשיבים (אשר בכתב זה מכונים "המשיבים"). **עיקרי הדברים וניתוח משפטי:** 1. **הרקע העובדתי:** * המבקשים (בתיהמ"ש 32187-04-19 ו-51906-04-19) הינם שני אחים, בעלי זכויות בחברה משותפת. * המשיבים (החברה) טוענים כי נערכו הסכמים בין המבקשים (בין היתר, הסכם מיום 25.02.2019, ת"א 7020-11-14), לפיהם העבירו המבקשים את זכויותיהם בחברה לידי המשיבים. * המבקש 1 (האח הבכור) טוען כי העביר את חלקו בחברה (50% מהמניות) תמורת סך של 1,540,765 ₪, סכום שלא שולם לו במלואו. * המבקש 2 (האח הצעיר) טוען כי העביר את חלקו בחברה (25% מהמניות) תמורת סך של 1,700,236 ₪, סכום שלא שולם לו במלואו. * בנוסף, המבקש 2 טוען כי העביר למשיבים 5 מניות החברה, 20% ממניות החברה, וכן זכויות שונות הנוגעות לתמורה עתידית, תמורת סך של 5,445,674 ₪, אשר מתוכם שולמו לו 870,391 ₪ בלבד. המבקש 2 טוען כי המשיבים לא ביצעו התחייבויות נוספות, לרבות תשלום לחברה חיצונית (תמורה 5). 2. **המסגרת הנורמטיבית – סעיף 117 לחוק ההוצאה לפועל:** * **סעיף 117(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967:** מאפשר עיקול מניות בערבות בנקאית. * **סעיף 117(א)(6) לחוק ההוצאה לפועל:** מאפשר עיקול מניות (5 עיקולים). * **סעיף 117(א)(13) לחוק ההוצאה לפועל:** מאפשר עיקול 20% ממניות. * **סעיף 117(א)(8) לחוק ההוצאה לפועל:** מאפשר עיקול זכויות בתמורה עתידית, לרבות במקרה של מימוש או מחיקה. * **סעיף 117(ב)(2) ו-(3) לחוק ההוצאה לפועל:** מתייחסים לאופן הגשת הבקשה ואישור העיקול. * **סעיף 117(ב)(5) לחוק ההוצאה לפועל:** מתייחס להגבלות על העברת מניות. 3. **הבקשה לעיקול זמני:** * המשיבים מבקשים עיקול זמני על זכויות המבקשים בחברה. * **מנגנון העיקול המבוקש:** * **מבקש 1:** מעקל על 50% מהמניות. * **מבקש 2:** מעקל על 25% מהמניות. * **המשיבים (החברה):** מעקלים על 5 מניות, 20% ממניות, וזכויות בתמורה עתידית. 4. **טענות המשיבים (החברה):** * המבקשים מכחישים את קיום ההסכמים וטוענים כי לא העבירו את זכויותיהם בחברה. * המבקשים טוענים כי החברה, כמבקשת, הינה גוף נפרד וכי אין להעביר אליה את עיקרי התביעה של המבקשים. * העיכוב הנטען של המבקשים מתייחס לטיוטת פסק דין (אשר לא ניתנה עדיין). 5. **החלטת בית המשפט (בית המשפט לענייני משפחה):** * **עיקול על חלקו של המבקש 1:** בית המשפט קבע כי המבקש 1 (אשר בטיוטת פסק הדין מכונה "המבקש 1") הוכיח את זכויותיו בחברה, וכי אף אם המבקש 1 מתכחש לכך, קיימת עילה לרישום עיקולים על מניותיו. בית המשפט קבע סך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים. * **עיקול על חלקו של המבקש 2:** בית המשפט קבע כי המבקש 2 (אשר בטיוטת פסק הדין מכונה "המבקש 2") הוכיח את זכויותיו בחברה, וכי אף אם המבקש 2 מתכחש לכך, קיימת עילה לרישום עיקולים על מניותיו. בית המשפט קבע סך של 200,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים. 6. **החלטת בית המשפט (בית המשפט המחוזי):** * **החלטה ראשונית:** בית המשפט (בתיהמ"ש 32187-04-19 ו-51906-04-19) מורה על עיקול זמני על כלל מניות המבקשים בחברה, וכן על כל זכויותיהם הנובעות מהמניות, למעט זכות להשתתף בישיבות החברה. * **טענות המשיבים (החברה):** המשיבים (החברה) טענו כי המבקשים חתמו על הסכם ביום 25.02.2019, במסגרתו העבירו את זכויותיהם בחברה. * **הדיון בעילה של עיקול:** בית המשפט קבע כי טיוטת פסק הדין מתייחסת לחובות של המבקשים כלפי החברה (1,540,765 ₪ למבקש 1, ו-1,700,236 ₪ למבקש 2). * **החלטה לעניין עיקול זכויותיו של המבקש 2:** בית המשפט דחה את הבקשה לעיקול זכויותיו של המבקש 2 (5 מניות, 20% ממניות, זכויות בתמורה עתידית) בשל העדר ביסוס מספיק. * **החלטה לעניין עיקול זכויותיו של המבקש 1:** בית המשפט קבע כי המבקש 1 ביצע העברה ללא תמורה של חלק ממניותיו (5,445,674 ₪, מתוכם שולמו 870,391 ₪). בית המשפט קבע כי למבקש 1 זכויות בהיקף של 1,540,765 ₪, אשר לא שולמו לו. * **קביעת סכומי עיקול:** * **מבקש 1:** עיקול על 50% מהמניות (1,540,765 ₪). * **מבקש 2:** עיקול על 25% מהמניות (1,700,236 ₪). 7. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הקשר בין חוב אישי לחוב חברה:** הדיון מעלה את השאלה המשפטית כיצד יש לנהוג כאשר נטען כי חברה הינה נושה של בעלי מניותיה, אך מנגד, בעלי המניות טוענים כי לא קיבלו את מלוא התמורה עבור העברת זכויותיהם לחברה. בית המשפט נדרש להכריע אם העיקול מוצדק מכוח חובות פנימיים בין בעלי המניות לחברה, או מכוח חובות חיצוניים (כגון חוב בגין אי תשלום תמורה). * **פרשנות הסכמים והעברת מניות:** בית המשפט בוחן את פרשנות ההסכמים שבין הצדדים, ובפרט את משמעות העברת המניות ואת התמורה ששולמה. * **עיתוי הבקשה לעיקול:** ההחלטה מתייחסת למקרים בהם נערך עיקול זמני, תוך השוואת מועדי התביעה וההליכים. * **הבחנה בין "חוב" ל"העברה ללא תמורה":** בית המשפט מפריד בין חובות שטוענת החברה כלפי המבקשים, לבין טענות בדבר העברות ללא תמורה של מניות, אשר עשויות להקים עילות נוספות לעיקול. * **היקף העיקול:** בית המשפט בוחן את היקף העיקול הנדרש, תוך התחשבות בסכומי החוב הנטענים ובהערכת שווי המניות. * **התמודדות עם טיוטת פסק דין:** הדיון מתייחס למשקלה של טיוטת פסק דין בהחלטה לעניין עיקול זמני, תוך הדגשת כי טיוטה אינה פסק דין סופי. * **בחינת טענות "אי-אפשרות הוכחה":** בית המשפט עומד על כך שנטל ההוכחה מוטל על המבקשים, וכי אין להסתפק בטענות כלליות בדבר "אי-אפשרות הוכחה". * **היקף הדיון בבית המשפט לענייני משפחה לעומת בית המשפט המחוזי:** הדבר מדגים את דרגות הערעור והסמכויות השונות של בתי המשפט. **הערה:** הניתוח מבוסס אך ורק על הטקסט שסופק. על מנת להבין את התמונה המלאה, יש לבחון את כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות הסכמים, טיוטות פסק דין, וכל התכתבות בין הצדדים.
חקיקה מקושרת
עפ"ג 32187-04-19 מוראד מפארגה נ. מדינת ישראל, מחוזי (23.9.2019)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.