רע"א 34899-07-23

תקציר

הערעור התקבל לגופו של עניין. ההחלטה לתקן כתב תביעה, אף שבדרך כלל מדובר בהחלטה פרוצדורלית-ניהולית הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, תתערב במקרה זה בשל עיוות הדין הפוטנציאלי שנגרם למבקש-הנתבע. בית המשפט מכיר בכלל לפיו יש לבחון בקשות לתיקון כתבי טענות באופן ליברלי, אך גם מכיר בכך שיש גבולות לגישה זו. בשלב מאוחר זה של ההליך, לאחר שהוגשו סיכומים וללא בקשת תיקון מצד התובעים, התרת תיקון כתב התביעה אינה ראויה ותגרום לפגיעה באינטרסים של הנתבעת. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שלתובעים היו הזדמנויות רבות לתקן את תביעתם במהלך חמש שנות קיומו של התיק. השופט מדגיש כי שיטת המשפט האדברסרית מסתמכת על כך שבעלי דין יוזמים בקשות לתיקונים, והתנהלות אחרת תהווה בזבוז משאבים של כל הצדדים המעורבים, כמו גם מנוגדת לאינטרס הציבורי בהליך יעיל ויעיל. משכך, הערעור מתקבל, והמשיבים יישאו בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דינו של המבקש.