ת"א 3051/97

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הסכם פיתוח שנחתם בין ריגה פחחים (1987) בע"מ לבין מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י) בדבר הקצאת חלקת קרקע בבאר שבע להקמת מפעל. מנהל מקרקעי ישראל ביטל את ההסכם לאחר שגילה כי ריגה מסרה מידע מטעה כדי להשיג את החלקה והפרה את תנאי ההסכם. ריגה תבעה את אכיפת ההסכם, ואילו רמ"י תבעה מנגד את ביטולו כדין. להלן עיקרי העובדות: ריגה הגישה בקשה להקצאת קרקע ללא מכרז, והצהירה כי בכוונתה להתמזג עם ש.י. מרכז אנרגיה בע"מ להקמת מפעל מיזוג אוויר שיעסיק עובדים רבים. מינהל מקרקעי ישראל ומשרד התמ"ת המליצו על הקצאת מגרש באזור משגשג, דבר שאושר בסופו של דבר. אלא שבהמשך התברר כי כוונתה האמיתית של ריגה הייתה להקים פרויקט נדל"ן בשותפות עם אבי שחר, הכולל הקמת משרדים ואולמות תצוגה להשכרה, והעברת מחצית הזכויות במגרש אליו. הסכם צדדי זה הוסתר ממנהל מקרקעי ישראל. כמו כן, גם הנתונים שהוצגו בבקשה בדבר המיזוג עם אנרג'י סנטר היו מטעים, שכן שחר עזב את החברה טרם אישור המגרש. בית המשפט מצא כי ריגה אכן מסרה מידע כוזב והסתירה פרטים חיוניים, בניגוד למטרת ההסכם. בנוסף, כוונת החברה להעביר זכויות לשחר היוותה הפרה יסודית. גילויים אלה הצדיקו את ביטול ההסכם על ידי מנהל מקרקעי ישראל ללא הודעה מוקדמת או הזדמנות לריגה לתקן את ההפרות, שכן הן היו מהותיות ומכוונות וערערו את האמון עליו התבססה ההקצאה. לפיכך, נדחתה תביעתה של ריגה לאכיפת ההסכם, התביעה שכנגד של רמ"י התקבלה, וריגה חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.