ת"פ 60703-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של גזר דין - ת"פ 60703-11-24 מדינת ישראל נ' פחימה (עציר) ואח' (גזר דין לנאשם מס' 2, לואי אלטורי)** **1. רקע משפטי ועובדתי:** גזר הדין עוסק בנאשם מס' 2, אשר הורשע בעבירות סמים שונות על פי הודאתו, כתוצאה מהסדר דיוני עם המאשימה. כתב האישום המתוקן, עליו הודה הנאשם, מפרט מקרים של סחר בסמים, סיוע לסחר בסמים ומספר עבירות סחר בכמויות קטנות, כולם קשורים למכירת קוקאין. התקופה הרלוונטית לביצוע העבירות היא בסמוך לתקופת חודש אוקטובר 2024. הנאשם פעל באמצעות קשר עם שוטר סמוי ששימש כסוכן, כאשר חלק מהקשרים בוצעו באמצעות טלפון נייד ששימש גם אחרים, והנאשם נהג להזדהות בשם "סמי". **2. ניתוח משפטי של העבירות וההרשעה:** * **סחר בסמים (אישום ראשון):** מכירת 3.95 גרם קוקאין לסוכן תמורת 2,000 ש"ח. * **סיוע לסחר בסמים (אישום חמישי):** מעורבותו של הנאשם בעסקה משמעותית יותר של 65 גרם קוקאין תמורת 23,000 ש"ח. על פי התיאור, הנאשם סיפק את הסמים לנאשם מס' 1, אשר ביצע את המכירה לסוכן. הרשעתו בסיוע ולא בביצוע עיקרי משקפת הערכה של בית המשפט לחלקו היותר מצומצם בעסקה זו. * **סחר בסמים (אישום שישי):** ביצוע מספר עסקאות למכירת כמויות קטנות של קוקאין (200 ש"ח לעסקה) בעצמו, באמצעות אחרים. כמו כן, השתתפות בעסקה נוספת של מכירת קוקאין (300 ש"ח) שבוצעה באמצעות אדם אחר. **3. קביעת מתחם העונש ההולם:** בית המשפט פעל על פי עקרונות יסוד בקביעת מתחם העונש ההולם, כפי שבאים לידי ביטוי בפסיקה: * **חומרת עבירות הסמים:** בית המשפט מדגיש באופן עקבי את חומרתן הרבה של עבירות הסמים ואת הפגיעה בערכים המוגנים. הוא מפנה לפסיקות עקביות של בית המשפט העליון (ע"פ 966/94 אמזלג, ע"פ 4522/18 אסאבן) המצביעות על הצורך במלחמת חורמה בעבירות אלו, במתן משקל משמעותי לשיקול ההרתעתי, ובחומרה המיוחסת להפצת סמים. * **סוג הסם והכמות:** בית המשפט מציין כי הקוקאין נחשב לסם "קשה" מסוכן, וכי יש לתת משקל לסוג הסם ולכמותו. הוא מפנה לפסיקות רלוונטיות (ע"פ 2173/16 אבו זעלוק, ת"פ (מחוזי חיפה) 22435-01-15 שעיב) העוסקות בענישה בגין סחר בקוקאין, שם נגזרו עונשי מאסר לתקופות משמעותיות (48 חודשים ו-42 חודשים). * **השוואה לנאשם מס' 1:** בית המשפט מתייחס למתחם העונש שנקבע לנאשם מס' 1 (34-60 חודשי מאסר, ונגזר עליו 40 חודשי מאסר). ההשוואה נועדה להבחין בין תפקידו של הנאשם שלנו (מס' 2) לבין תפקידו של נאשם מס' 1, אשר הורשע בביצוע עיקרי של חלק מהמעשים. בית המשפט מציין כי חלקו של הנאשם שלנו בעסקה המשמעותית (65 גרם) היה מצומצם יותר (סיוע), דבר המשפיע על קביעת העונש. * **מקרה דומה (ת"פ (מחוזי חי') 46786-01-23 מדינת ישראל נ' אליאור ממן):** בית המשפט הפנה להליך דומה שבו נאשם מכר כ-20 גרם קוקאין וסייע במכירת כ-67 גרם, ונקבע מתחם עונש של 25-50 חודשי מאסר. * **קביעת מתחם העונש לנאשם שלנו:** בהתחשב בכל אלה, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם את מכלול מעשיו של הנאשם הוא **מאסר לתקופה שבין שנתיים (24 חודשים) ועד ארבע שנים (48 חודשים)**, בתוספת עונשים נלווים. **4. נסיבות שאינן קשורות למעשים (שיקולים לקולא וחומרה):** * **לזכות הנאשם:** * **גיל צעיר:** יליד 2003. * **היעדר עבר פלילי:** פעם ראשונה שהנאשם מתמודד עם ההליך הפלילי. * **הודאה:** הודאתו חסכה זמן שיפוטי ולעיתים משקפת קבלת אחריות. * **תקופת מעצר בפיקוח אלקטרוני:** כחודש במעצר ממשי וכשנה במעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט מציין כי יש להביא נתון זה בחשבון בקביעת העונש, גם אם אינו מנוכה ישירות מתקופת המאסר. * **עסק פרטי לגרירת רכבים:** מצביע על ניסיון תעסוקתי. * **לחובת הנאשם:** * **הערכת שירות המבחן:** התסקיר הצביע על קושי בקבלת אחריות מלאה, חוסר מודעות לפסול שבהתנהלות, והערכת סיכון להישנות ביצוע עבירות. שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית ומאסר על תנאי מרתיע. * **סוג הסם:** קוקאין, הנחשב לסם "קשה". **5. הדיון וההכרעה - קביעת העונש:** * **התחשבות במעצר בפיקוח אלקטרוני:** למרות הערכת שירות המבחן, בית המשפט נתן משקל משמעותי לתקופה הממושכת בה שהה הנאשם במעצר בפיקוח אלקטרוני, וקבע כי יש להטיל עונש "בתחתית מתחם העונש ההולם" (24 חודשים). * **הימנעות מפסילה בפועל של רישיון הנהיגה:** בית המשפט נמנע מפסילה בפועל של רישיון הנהיגה, מתוך רצון לאפשר לנאשם להשתלב במעגל העבודה לאחר שחרורו, במיוחד לאור עסקיו הקודמים בתחום גרירת הרכבים. נבחרה פסילה מותנית. * **קנס כספי:** הוחלט להמתין להחלטה בנוגע לבקשת החילוט לפני הכרעה בדבר קנס כספי. **6. העונשים שהוטלו:** * **מאסר בפועל:** שנתיים (24 חודשים). ינוכו ימי מעצרו. * **מאסר על תנאי:** שישה חודשים, על תנאי שלא יעבור עבירת סמים שהיא פשע במשך שלוש שנים משחרורו. * **פסילה על תנאי:** ארבעה חודשי פסילה מרישיון נהיגה, על תנאי שלא יעבור עבירת סמים או עבירת תוספת במשך שלוש שנים משחרורו. **7. חידושים ודגשים משפטיים:** * **איזון בין שיקולי הרתעה לגמול לבין שיקום:** גזר הדין מדגים את הניסיון של בית המשפט לאזן בין הצורך להגן על החברה באמצעות ענישה מרתיעה, לבין שיקולים הנוגעים לנאשם עצמו, כגון גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי, ותקופת המעצר הממושכת. * **משקל למעצר בפיקוח אלקטרוני:** הדגש שניתן לתקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני כגורם שיש להביאו בחשבון בקביעת העונש, גם אם אינו נחשב למאסר מלא. * **פסילה מותנית של רישיון נהיגה:** ההחלטה שלא לפסול את רישיון הנהיגה בפועל, אלא להסתפק בפסילה על תנאי, על מנת לאפשר לנאשם השתלבות תעסוקתית, מהווה דוגמה להתחשבות בנסיבות אישיות של הנאשם בהתאם לצרכים הכלכליים והתעסוקתיים שלו. * **הבחנה בתפקיד הנאשם:** הניתוח המשפטי מדגיש את ההבחנה שעשה בית המשפט בין "מבצע עיקרי" ל"מסייע", כפי שבא לידי ביטוי בהרשעתו בסיוע לסחר בסמים, והשלכה זו על מיקום העונש בתוך המתחם. **לסיכום,** גזר הדין מהווה יישום של עקרונות משפטיים מושרשים בדיני עונשין, בדגש על עבירות סמים, תוך שילוב של שיקולים להקלה וחומרה, ומתן משקל להליכי מעצר מקדמיים לצורך קביעת העונש הסופי.