ת"א 2401-02-10

תקציר

בעל הדירה והדייר המוגן המתגורר בה היו מעורבים בסכסוך שהוביל לפסק דין של בית המשפט. הבעלים ביקש לפנות את הדייר בנימוק של "הטרדה ומטרד" כהגדרתם בסעיף 131(5) לחוק הגנת הדייר. השוכר הכחיש את הטענות וטען לסעד הוגן. בית המשפט נעתר לבקשת הבעלים לפינוי, בהתבסס על אלימות הדייר והחשש מהישנות המקרה בעתיד, אך גם פסק לדייר פיצוי כספי על פינויו, תוך הכרה בזכותו לחלק מדמי המפתח. פיצוי זה נומק על ידי תשלום דמי מפתח על ידי השוכר עם המעבר, תרומתו של הבעלים למערכת היחסים המתוחה ומשך האכלוס הארוך של השוכר. בית המשפט הורה על פינוי הדייר לצמיתות ועל המשכיר לשלם לו 121,996 ש"ח, בניכוי תשלום קודם של 10,000 ש"ח, בשלושה תשלומים שווים החל מיום 1.8.2011. ההחלטה התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.