רע"א 5146-01-22

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על חיובי כבישי אגרה בישראל. המבקש, שביצע שתי נסיעות נפרדות במועדים שונים בכבישי אגרה ללא מנוי, חלק על החיובים שהטילה חברת כבישי האגרה המשיבה. הנסיעה הראשונה הייתה על כביש 6 והנסיעה השנייה הייתה דרך מנהרות הכרמל. המבקשת טענה כי לחברת כבישי האגרה לא הייתה סיבה לגבות ממנה תשלום נוסף בגין איתור פרטי רכבה, שכן מידע זה כבר היה זמין להם באמצעות מאגרי המידע המשותפים שלהם עם דרך ארץ, חברה נוספת המנהלת כבישי אגרה. עם זאת, השופט קבע כי מדובר בשתי חברות נפרדות בעלות מאגרי מידע נפרדים, וועדת הערר לא מצאה ראיות לקיומם של מאגרי מידע משותפים. עוד טען המבקש, כי האישום השני בגין איתור פרטי הרכב אינו מוצדק, שכן הפרטים נקבעו כבר חודש לפני הנסיעה השנייה. השופט דחה טענה זו, תוך שהוא מצטט תקנות המאפשרות למשיבה לגבות הוצאות עבור מי שאינם מנויים בכל פעם שהם משתמשים בכביש האגרה. יתר על כן, המבקש ניסה להפנות להסכם פשרה במקרה אחר (ח'וטאבה) הנוגע לכבישי אגרה, אך השופטת הבהירה כי הסכם זה חל רק על נסיעה רצופה באותו כיוון ואינו חל על נסיעות נפרדות של המבקש. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי הבקשה נעדרת שחר, ואין צורך בתגובת המשיב. בקשת רשות הערעור נדחתה, והחלטת ועדת הערר התקבלה.