בש"פ 2882/19

תקציר

הכרעת הדין האמורה מתייחסת לשורה של עבירות מין ואלימות שביצע המערער בבתו במשך תשע שנים. המערער הורשע ונידון על ידי בית המשפט המחוזי ל-24 שנות מאסר. בעקבות ההרשעה החליף המערער את הייצוג המשפטי וביקש גישה לחומרי חקירה ולהעתקי תיקים הן מהסניגור הקודם והן מבאי כוח המשיב. משנדחו בקשות אלה, פנה המערער לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בחומרי החקירה. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי אין לו סמכות לדון בבקשה משום שההליכים בדרג זה הסתיימו. על החלטה זו הוגש ערעור, והשופט שטיין קבע כי אמנם לבית המשפט המחוזי נתונה סמכות לדון בבקשה, אך יש לדחות את הבקשה לחומרי חקירה מאחר שהתביעה כבר מילאה את חובותיה לפי הדין הרלוונטי. זאת ועוד, השופט שטיין קבע כי המערער יכול להגיש בקשה מנומקת לוועדת הערר לקבלת ראיות ספציפיות. בהמשך לכך, הגיש המערער בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה שוב בנימוק שמדובר בבקשה חוזרת ויש להפנותה לבית הדין שלערעור, כפי שקבע השופט שטיין. הערעור הנוכחי בפני בית המשפט מבקש לערער על החלטה זו ולבקש כי הבקשה הראשונה תיבחן לגופה על ידי בית המשפט המחוזי. עם זאת, בית המשפט דוחה את הערעור, ומסכים עם המשיב כי מדובר בניסיון לחזור על ההחלטה הקודמת. בית המשפט מציין כי בעוד שבית המשפט המחוזי הוא בדרך כלל הפורום המתאים להכריע בבקשות מסוג זה, הרי שבמקרה זה, החלטתו של השופט שטיין וחוסר ההצדקה לדון מחדש בבקשה הראשונה מצדיקים את דחיית הבקשה השנייה על ידי בית המשפט המחוזי ללא דיון. לפיכך, הערעור נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי מתקבלת.