ה"פ 17688-11-10

תקציר

התיק סובב סביב שעבוד דירה להבטחת הלוואה בנקאית. התובעים, בני זוג נשואים, טענו כי יש לבטל את המשכון משני טעמים: ראשית, הוא היה אמור להחליף בטוחה אחרת אך הבנק ויתר על האחרונה, ושנית, האישה לא קיבלה הסבר ראוי למשכון ולתוצאותיו. הנתבעים, הבנק, טענו כי תביעת התובעים אינה תקפה בשל שיהוי ניכר וכי לאישה, כערבה, הייתה ידיעה מלאה על השלכות המשכון. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי טענת התובעים כי משכון הדירה מהווה תחליף לבטוחה אחרת אינה תקפה. גם התנהלות התובעים, שלא מחו על ביטול הבטוחה בזמן אמת, נמצאה בלתי סבירה וגרמה נזק ראייתי לבנק. עם זאת, בית המשפט קיבל את הטענה כי האישה לא קיבלה הסבר ראוי להשלכות המשכון, במיוחד בהתחשב בכך שהיא אנאלפביתית ולא מעורבת בענייניו העסקיים של בעלה. לבנק הייתה חובת נאמנות להסביר את העסקה באופן מקיף, דבר שלא עשה. מאחר שחתימת האישה הייתה דרישה למשכון, וחתימתה פסולה בשל חוסר הבנה, הרי שעסקת המשכון כולה נדחתה בטלה. זאת ועוד, גם טענת התובעים לדיירות מוגנת נדחתה מאחר שלא רשמו את זכויותיהם בנכס. לפיכך, פסק השופט לטובת התובעים, ביטל את המשכון, ביטל את ייפוי הכוח והורה על הסרתו מרישומי המשכנתא תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לתובעים.