ע"א 337/61

תקציר

התיק אליעזר לובינסקי נ' פקיד השומה, תל אביב, סובב סביב פקודת מס הכנסה, 1947, וחוק שיווי זכויות האישה, תשי"א-1951. המערערת, אליעזר, טענה כי ההוראה בפקודת מס הכנסה בדבר חישוב מאוחד של הכנסות זוג נשוי בטלה, שכן היא סותרת את חוק שיווי זכויות האישה. אשתו של אליעזר ירשה חלק בפרדס, והוא רצה שהכנסתה מחלק זה תחושב בנפרד משלו. פקיד השומה סירב לבקשה זו, מה שהוביל את אליעזר לערער לבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן לבית המשפט העליון. פסק הדין של בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אליעזר, וקבע כי הוראת פקודת מס הכנסה אינה מהווה אפליית נשים, שכן היא מבוססת על ההנחה כי הכנסתם המשותפת של בני הזוג מעניקה להם תועלת רבה יותר מאשר אילו חיו בנפרד. בית המשפט נימק זאת בכך שבחירתו של המחוקק בזוג הנשוי כיחידת המס המתאימה מוצדקת על ידי עקרונות מיסוי פרוגרסיביים, ואינה מהווה סוג של אפליה. זאת ועוד, חקיקת סעיף 66, לאחר חוק שיווי זכויות האישה, הצביעה על אישור חקיקתי של סעיף 65, המחייב חישוב הכנסה מאוחדת. השופטים ויטקון, כהן ולנדוי הסכימו כי יש לדחות את הערעור, והדגישו כי חוק שיווי זכויות האישה, אף שהוא משמעותי, אינו חוק פריבילגי שיכול להחליף החלטות חקיקה. מקרה זה מדגיש את יחסי הגומלין בין עקרונות המיסוי לבין שוויון מגדרי, ובסופו של דבר מחזק את תוקפו של חישוב ההכנסה המאוחדת במשפט הישראלי.